התאמות במוצר – איזה התאמות בצעה נטפליקס בפאודה

 אל תחסכו ואל תתעצלו לבצע התאמות בשווקים שונים במוצר ובכל פעולות השיווק שלכם או איזה התאמות בצעה נטפליקס בפאודה?

כמה זמן לוקח לכם לזהות מוצר מחו”ל או חומר כתוב שלא מתאים לישראלים?

לעתים קרובות אני נתקל בחברות ישראליות אשר פונות למספר שווקים בעת ובעונה עם בדיוק אותו מוצר ואותם חומרי שיווק ורק באנגלית.

לא משנה אם זו עצלות, מחסור במשאבי ניהול או מחסור בכסף. הנזק גדול. ההתאמות יכולות להיות ההבדל בין הצלחה וכישלון בשוק היעד. לאלו מכם שפועלים ב- B2B, אמירה זו נכונה גם לכם. אמנם יש צורך רב יותר בהתאמות בעולם מוצרי הצריכה, אך היא רלבנטית גם ל-B2B.

תמיד נדרשת איזה שהיא רמה של לוקליזציה. בצעו התאמות במוצר, בחומרי השיווק ובאריזה, ומהר, בכל פעם שנדמה לכם שיש צורך בכך. אם לא תבצעו הלקוחות יאבדו עניין. תמיד עדיף לבצע התאמות מיותרות, מאשר לא לבצע התאמות נדרשות.

במאמר בדה מרקר על נטפליקס מסופר על ההתאמות שהם עושים.

להלן החלק הרלבנטי,

אבל כשבנטפליקס מדברים על תוכן, לא בהכרח מתייחסים רק לסדרה או לסרט שהופקו בלעדית לחברה או נרכשו ממקור אחר. פתיחת הפלטפורמה לכל העולם פתחה בפני החברה דלת לתכנים שעד עתה היו כלואים בגבולות המדינה שבה הופקו. “פאודה” ו”החממה” הישראליות, “10%” הצרפתית, “דארק” הגרמנית, “סוף הפאקינג עולם” הבריטית או “אהבה למטר מרובע” ההודית — שגרפו הצלחה במדינות המקור שלהן — נרכשו על ידי נטפליקס ובן לילה הגיעו למסכיהם של עשרות מיליוני צופים מכל העולם. חלק מסדרות האלה (כמו סדרת הנוער הישראלית “החממה”) אף צולמו מחדש על ידי החברה כהפקת מקור בלעדית שלה וחלק מהן עברו התאמה לסוגים שונים של קהלים ותרבויות.

ההתמודדות של החברה עם תכנים ממדינות שונות אינה מתבטאת רק בבחירת הסדרות שפונות למכנה המשותף הרחב ככל האפשר, אלא גם בהגשה הייחודית שלהן בכל מדינה ומדינה ובתרגום המתאים לכל תרבות. הצופה הישראלי, למשל, הוא הלקוח הנוח ביותר עבור נטפליקס, מכיוון שהוא מסתפק בתרגום בכתוביות בגוף הסרט, ולא משנה אם שפת המקור היא אנגלית, גרמנית או שוודית. האמריקאים, למשל, מעדיפים דיבוב לאנגלית של כל הסדרות, גם אם הן בספרדית (השפה השנייה הנפוצה במדינה), אבל כאשר הקרינו בפניהם את “פאודה” הישראלית התגלתה בעיה: הדיבוב של השחקנים האמריקאים לא עבד וזכה לביקורות שליליות. להערכת מפיקי הדיבוב, האותנטיות של השימוש בעברית ובערבית בסדרה נפגמה במעבר לאנגלית. הפתרון — שככל הנראה גם הוביל להצלחת הסדרה בארה”ב — היה דיבוב שהקליטו שחקנים ישראלים באנגלית עם מבטא ישראלי לדמויות הישראליות ומבטא ערבי לדמויות הפלסטיניות.

בפולין נתקלו אנשי נטפליקס בשיטת התרגום המוזרה ביותר, לטענתם, דיבוב של “לחשן”. על פי השיטה הזאת, פס הקול המקורי של הסרטים נשמע ברקע, אבל מעליו מתרגם קריין אחד את הדיאלוגים של כל הדמויות בקול מונוטוני. לאחר שקבוצות מיקוד רבות במדינה קטלו את הדיבוב השגרתי לפולנית, הבינו בנטפליקס כי לא ניתן להילחם בשיטה שאליה התרגלו הצופים הפולנים עוד מימי השלטון הקומוניסטי ושכרו את שירותי הלחשנים המקומיים. גם הקהל ההודי, שבאופן טבעי נטפליקס רואה בו פוטנציאל עצום לגידול במספר המנויים שלה, זוכה לתשומת לב ייחודית, ושלל הדיאלקטים המקומיים זוכה לייצוג בבחירת הכתוביות לתרגום.

מחר בבוקר הציגו ללקוח אחד בשוק היעד את המוצר וחומרי השיווק שלכם. רוב הסיכויים שחוות הדעת של לקוח יחיד זה, תספק לכם את ההצדקה להתחיל להשקיע בהתאמה.

לנוחותכם פוסט קודם שפרסמתי בנושא לוקליזציה של אתר.

מיכאל גלי, gallyconsult@gmail.com, 0546540402

כתוב תגובה