רק בחודש האחרון שמעתי מיצואנים את השאלות הבאות: איך להתמודד עם הסנטימנט האנטי ישראלי בשווקים זרים? איך למצוא בגרמניה שותף טוב למותג שמן הזית שלי? איך לעמוד ביעד המכירות שהציבה לי ההנהלה ב – 2026? איזה סוג של סמנכ"ל מכירות אני צריך לגייס למוצר הרפואי שלי? לכל אחת מהשאלות האלה אני מייחס חשיבות רבה ואני עוסק שנים רבות בלספק תשובות מקצועיות להן כמנהל וכיועץ. אבל לפני שניגשים לפתרונות טקטיים, חשובים כשלעצמם, כדאי לבדוק אם בכלל שאלתם ועניתם על השאלות "החשובות באמת".   ❓מהן השאלות "החשובות באמת"? השאלות החשובות באמת הן שאלות שבודקות ומאתגרות את הכיוון וההנחות לפני שקופצים לפעולה. הן לא עוסקות ב - מה לעשות? אלא ב - למה לעשות והאם זה בכלל הצעד הנכון עכשיו? אלו שאלות שמאתגרות חשיבה, לא רק משפרות ביצוע. לדוגמא: לא - איך נחדור לשוק האמריקאי? אלא - האם השוק האמריקאי הוא בכלל המקום הנכון להתחיל בו? לא - איך נשכנע את הלקוח? אלא - מה באמת גורם לו להחליף ספק?  לא - איך נגייס שותף? אלא - האם שותף הוא הערוץ הכי יעיל למוצר שלנו?   ⚙️למה רוב המנהלים מדלגים על השאלות "החשובות באמת"? כי ברגע שיש תחושת דחיפות, קל יותר לרוץ לפתרון מאשר לעצור לחשוב. כי שאלות עומק מרגישות "לא פרקטיות" כשהזמן לוחץ. כי בחברות קטנות, מנהלים רגילים לפתור בעיות, לא לבחון הנחות יסוד. אבל דווקא שם מתחבאות רוב ההחמצות האסטרטגיות.   🧭 איך מזהים שאלה “חשובה באמת”? אחרי שמבינים למה אנחנו מדלגים עליהן, מגיע השלב החשוב הבא - ללמוד לזהות אותן בזמן אמת. הנה חמישה סוגים של שאלות "חשובות באמת":   שאלות שמאתגרות הנחות יסוד אלה שאלות שמכריחות אותנו לבדוק אם אנחנו בכלל בכיוון הנכון. לדוגמה: לא - איך להוריד מחיר כדי להיות תחרותי? אלא - האם הלקוחות בשוק הזה באמת בוחרים לפי מחיר או לפי אמינות, שירות או חדשנות? סימן מזהה: השאלה גורמת לכם לעצור רגע, לא לרוץ לפתרון. מתי בפעם האחרונה עצרתם לשאול אם אתם שואלים את השאלה הנכונה לפני שרצתם לכתוב תוכנית חדירה?   שאלות שמחייבות הסתכלות מנקודת המבט של הלקוח יצואנים רבים שואלים מה הם צריכים לעשות, במקום לשאול מה הלקוח מנסה להשיג. איך לשכנע את הלקוח? זו שאלה טקטית. מה גורם ללקוח להחליף ספק? זו שאלה אסטרטגית. בדקו: עד כמה אתם מכירים את עולמו של הלקוח? דוגמה מהשטח: חברה ישראלית בתחום הציוד הרפואי שאלה אותי - איך למצוא מפיץ בגרמניה? אבל כשהעמקנו, התברר שהלקוחות בגרמניה מעוניינים ברכישה ישירה מהחברה עם שירות מקומי. כך חסכנו שלושה חודשי חיפוש שותף מיותר והוצאות לא אפקטיביות בהמשך.   שאלות שמכוונות לזיהוי וסיפוק ערך, לא להפעלת אמצעים איזה כנס נכון להשתתף בו? - אמצעי. איך הלקוח מגלה ובוחר ספקים חדשים? - ערך. הבדל קריטי: שאלות ערך מגלות איך הלקוח פועל ואז קל לבחור נכון את האמצעים.   שאלות שמונעות טעויות יקרות בכל שלב בתהליך חדירה חובה לשאול שאלות בקרת מציאות (וולידציה): מה אני מניח שבטוח נכון, בלי שבדקתי? מה אני לא יודע אבל חשוב לדעת לפני החלטה? שאלות כאלה מצילות חודשים של עבודה בכיוון שגוי.   שאלות שמרחיבות אופקים כשיש רק מסלול אחד על השולחן - אתם תקועים. שאלות טובות פותחות אפשרויות: איזה שוק או סגמנט לא חשבנו עליו בכלל? מה אנחנו לא יודעים וחשוב?   💡שורה תחתונה לפעמים לא צריך לשפר את התוכנית, אלא צריך לוודא שזו בכלל התוכנית הנכונה. במקום להעמיק בכיוון אחד, נסו לפתח שלוש אסטרטגיות שונות לחלוטין. כשבוחנים שלוש דרכים שונות, מגלים מי מהן באמת מתאימה לכם. עבור יצואנים בתחילת הדרך, היכולת לשאול את השאלה הנכונה בזמן,  שווה לפעמים יותר מתקציב שיווק של שנה. אם אתם מתלבטים לגבי שוק, שותף או ערוץ — נסו לנסח את השאלה שלכם מחדש לפני שאתם רצים לחפש תשובה. מתלבטים? צרו קשר ונראה יחד איך לזהות את השאלות החשובות באמת שלכם. אחרי סוכות אקיים סדנה בה אלמד לבנות רשימת לקוחות פוטנציאלים איכותית ומדויקת. [בימים הקרובים אפרסם פרטים נוספים ואיך להירשם] הסדנה מתמקדת בכלים נגישים בהם תוכלו להשתמש מחר. ב-90 דקות מרוכזות תצאו עם: יכולת מיידית להכין רשימה של 20-30 לקוחות פוטנציאליים - מותאמת במיוחד לחברה קטנה כבסיס לפניות ממוקדות כבר ביום שאחרי. שיטה סדורה לזיהוי נישות, נישה לחדירה ו – ICP ומודל שתוכלו להריץ שוב ושוב בשווקים שונים. כלים פרקטיים מבוססי AI להשלמת מידע חסר ולחידוד ההתאמה בין מוצר ללקוח. תבניות עבודה מוכנות (שאלון, מודל השוואה, פנייה ראשונה ללקוח) שתוכלו להטמיע מיד. הצגה של  Clay - כלי חדשני ומתקדם לאיתור לידים מותאמים אישית במיוחד לנישות צרות. בסופו של דבר, רשימת הלקוחות הראשונים היא לא רק רשימה. היא המפתח שיכול לקבוע אם החדירה שלכם לשוק זר תתקע בתחילת הדרך – או תהפוך לנקודת זינוק לצמיחה.

גם אם המוצר שלכם איכותי, חדשני ובעל ROI מוכח הסנטימנט השלילי כלפי ישראל הופך אתכם ל"סיכון" בעיני הלקוח. יצואן אחד אמר לי: 'אני לא ישן בלילה. לא בגלל שהמוצר שלי לא טוב – אלא בגלל שאני מפחד שביום אחד כל מה שבניתי יקרוס, רק כי אני מישראל'. זאת המציאות שאי אפשר להתעלם ממנה. במצב כזה, לא מספיק למכור מוצר, אין ברירה צריך ליזום, לשנות אסטרטגיה, לחדד טקטיקות ולבנות אמון וסיפור עסקי שלא ישאיר מקום לספק. הדברים שאני משתף כאן מבוססים על שיחות שקיימתי בחודשים האחרונים עם עשרות יצואנים ממגוון ענפים וניסיונות לחשוב ביחד מה ניתן לעשות. מה עם האחריות של המדינה והארגונים הענפיים? בשיחות מביעים המנהלים תסכול עמוק מכך שבזמן שחברות נאבקות לבד בשווקים בינלאומיים תחת סנטימנט שלילי הולך ומחריף, הממשלה והארגונים הענפיים כמעט לא מתייחסים לבעיה. כל יצואן אחראי לקדם את החברה שלו, אך בסיטואציה הקיצונית הנוכחית, יש כאן אחריות לא רק על היצואנים, אלא גם על המדינה. הגיע הזמן להרים קול זעקה ברור: אם לא תהיה התמודדות מערכתית, המחיר הכלכלי עלול להיות כבד – למשק, לא רק ליצואנים. פנו לעיתונאים, פנו לחברי כנסת, הגיעו לוועדות הכנסת, פנו להתאחדות התעשיינים, העלו פוסטים ברשתות. זו לא רק זעקה של יצואנים – זה אינטרס לאומי.   צעדים פרקטיים במפגשים שלי עם יצואנים עלו צעדים אפשריים שונים. כל אחד מהם דורש ירידה לפרטים ותרגום לצעדים קונקרטיים - אני מציג את הכותרות שלהם: ✅ להיכנס למגננה - להשקיע בטווח הקצר רק בלקוחות קיימים ולא ליזום חדירה לסגמנטים או שווקים חדשים. ✅ לחזק את האמון בכם אצל הלקוחות - קשר אינטימי, פתרון בעיות מהיר, רפרנסים חזקים, עמידה בתקנים בינלאומיים ובדרישות מיוחדות שמתחרים לא עומדים בהם. במקביל, לשאול מוקדם באופן יזום את הלקוח/מפיץ האם העובדה שאנחנו חברה ישראלית היא בעיה, כדי לא לבזבז משאבים. ✅ לספק מידע שקוף - לשוחח על המצב אצלנו, להדגיש את התסכול אצלנו, לספר על המאבק של החברה האזרחית, להסביר שהממשלה זה דבר אחד והעסקים והאנשים זה דבר אחר. שקיפות יוצרת אמון. ✅ להקטין סיכון ללקוח - להדגיש מחויבות ללקוח באמצעות פעולות כמו שירות ומחסן מקומי שיחזיק מלאי, ישות משפטית בחו"ל. ✅ להציב פרונט מקומי - לא לעמוד בפרונט. להעמיד בחזית נציג, שותף או מפיץ מקומי. אם יש צורך הקימו חברה מקומית. ✅ מיקוד נכון בלקוחות ושווקים - בחירת שווקים ולקוחות הופכת להיות קריטית. להשקיע מאמץ בטריטוריות בהן הרגישות הפוליטית נמוכה יותר ולמקד מאמץ רק בלקוחות שפתוחים לעבוד עם ישראל.  ✅ לתקשר נכון - להעמיק בבעיות של הלקוח כך שתוכלו להציע פתרון עם ערך אמיתי לבעיה דחופה. ✅ למנף יתרונות ישראליים - חדשנות, גמישות ופתרון בעיות מורכבות. ✅ והכי עצוב - להצניע ולפעמים אפילו להסתיר לחלוטין את היותכם חברה ישראלית. מתודולוגיה: איפה להתחיל? כדי לא ללכת לאיבוד בין 9 ההמלצות ולמצוא את הדרך שלכם, אפשר לדרג את הצעדים לפי שלושה ממדים פשוטים: השפעה על הלקוח - עד כמה המהלך מפחית סיכון ומייצר אמון. קלות יישום - כמה זמן, כסף ומשאבים נדרשים ליישום בפועל. מוכנות החברה - האם יש לכם כבר יכולות/קשרים/תקציב ליישם. בהתאם בוחרים 2–3 מהלכים שמקבלים ציון גבוה ביותר במפגש של שלושת הממדים ומתחילים מהם. התחילו ליזום בקטן, תראו מה עובד יותר טוב, התייעצו עם לקוחות וגורמים בשוק שאתם סומכים עליהם, נסחו פתרונות מקומיים לפי שוק, סגמנט ואפילו לקוחות ספציפיים. האסטרטגיה לא יכולה להישאר סטטית, היא חייבת לשנות דגשים ולחדד טקטיקות בהתאם למצב המשתנה. מה עבד אצלכם? שתפו – זה יכול להציל יצואן אחר שנמצא באותו מצב. שנה טובה בה יחזרו החטופים, נוכל להתחיל בשיקום הלאומי והאישי הנדרש ואולי נוכל לחזור לשגרה. מיכאל

"גם אם המוצר שלכם מצוין, בשבילי זה כאב ראש להסביר למה בחרתי בספק ישראלי". כדי להבין מה עלינו לעשות בואו ניכנס לרגע לראש של הלקוחות שלנו בחו"ל. איך לקוחות מסתכלים על ספק ישראלי כשהלקוח הסופי שלכם הוא עסק (B2B)? כשיצואן ישראלי ניגש ללקוח B2B בשוק היעד, המוצר ויתרונותיו כמעט אף פעם לא עומדים לבד. גם אם הוא איכותי, חדשני ובעל ROI ברור, השיקולים של הלקוח רחבים יותר: מה עובר ללקוח בראש? ערך עסקי: האם זה באמת פותר בעיה דחופה? האם יש הוכחות חזקות לכך בשוק? סיכון: האם הספק ישרוד/יוכל לספק לאורך זמן? מה יקרה אם תהיה בעיה גיאו-פוליטית? תמיכה: האם אקבל שירות זמין, בשפה ובשעות שלי? תדמית: איך זה יתפס אצלי בארגון, מול דירקטוריון, רגולטור או עובדים? בסוף מקבל ההחלטה ישאל את עצמו: כמה סיכון אני לוקח אם אבחר בספק מישראל? האם כדאי לי אישית ולארגון? איך אני מגבה את עצמי אם משהו משתבש?   איך לקוחות B2B מסתכלים על ספק ישראלי כשהלקוח הסופי הוא צרכן (B2B2C)? כאן נכנסת שכבת מורכבות נוספת והמצב של היצואנים קשה יותר. כשיצואן ישראלי ניגש ללקוח עסקי (מפיץ, רשת קמעונאית, פלטפורמה אונליין), השיקול הוא לא רק המוצר, אלא גם איך הצרכן (הלקוח שלו) יגיב. מה עובר ללקוח בראש? איכות ומחיר: המוצר אולי מצוין, אבל האם הוא יתחרה מול מותגים מקומיים/גלובליים מוכרים? אמון: אם יהיו החזרות, שירות או תלונות, מי ישלם את המחיר? תדמית צרכנית: האם "Made in Israel" יתקבל היטב או יהפוך למוקד מחאה ברשתות? סיכון מסחרי: מה יקרה אם יופיעו קריאות לחרם? האם זה יפגע לא רק במוצר אלא גם במותג של המפיץ או הרשת? בסוף, מנהל הרכש בחברה כזו שואל את עצמו שתי שאלות פשוטות: מה יקרה אם הצרכן שלי לא יקנה, יחרים את המוצר בגלל שהוא ישראלי? או יחרים אותי? האם הרווח מהמוצר שווה את הסיכון למוניטין שלי מול הלקוחות?   איך אמר לי קולגה צרפתי אוהד ישראל – אתם השתגעתם, מה אתם עושים?   בפוסט הבא בערב החג אציג כלים פרקטיים שיאפשרו ליצואנים לשמור על הראש מעל המים.... (רמז – אין פתרון קסם)

סדנה: רשימת לקוחות פוטנציאלים ראשונים בשוק זר (שבאמת מתאימים לחברה ישראלית קטנה כמוכם) מיכאל גלי עופר בלוטרייך מועד: 18 בספטמבר 10:00 משך: 100 דקות מיקום: זום עלות: 180₪ + מע"מ הסדנה לא תוקלט מספר המקומות מוגבל להרשמה עכשיו איך לזהות את הלקוחות הראשונים שבאמת יקנו מכם? איך לזהות את אותם הלקוחות שבאמת יש סיכוי שיקנו מכם בתחילת החדירה ולא סתם לידים גנריים? הצעד הראשון בדרך לצמיחה הוא למצוא את הלקוחות הראשונים שבאמת מתאימים. לא "לידים" גנריים שנשלפים מכלים כמו: Apollo ,ZoomInfo או Sales Navigator, אלא לקוחות שיש להם בעיה כואבת שהמוצר שלכם פותר ופתוחים לעבוד גם עם חברה ישראלית קטנה בלי מוניטין. כלים כמו Apollo ,ZoomInfo או Sales Navigator יכולים להיות מצוינים, אבל רק בשלב מאוחר יותר כשהכיוון כבר ברור, כשיש לכם נישה מוגדרת ו -ICP מדויק. אם משתמשים בהם מוקדם מדי, מתקבלת רשימה רחבה ולא ממוקדת: אלפי שמות ללא הבחנה בין "ליד" לבין לקוח פוטנציאלי שבאמת יכול להיות נקודת כניסה לשוק ובסיס לצמיחה. התוצאה: בזבוז זמן, משאבים ותסכול. הסדנה מבוססת על מחקר אמפירי רחב שערכתי בנושא תוך שימוש בכלי AI, עד שגיבשתי את הפרומפטים שמביאים את התוצאות המדויקות ביותר. התהליך הזה הפך למתודולוגיה סדורה ומוכחת, שמאפשרת לכל חברה קטנה לבנות רשימת לקוחות ראשונים בצורה ממוקדת, מהירה ואפקטיבית. - זה נכון לחברות שעובדות ישיר ולחברות שעובדות באמצעות שותפים. - זה נכון לחברות שנמצאות בשלב החדירה הראשוני ולחברות שפועלות כבר בשוק ולא צומחות. הסדנה נבנתה במיוחד עבור חברות ישראליות קטנות ובינוניות, שכדי להצליח נדרשות לדייק מאוד את הצעדים שלהן בשוק זר. מה תקבלו בסדנה? ב ־ 100 דקות מרוכזות תצאו עם: • יכולת מיידית להכין רשימה של 20-30 לקוחות פוטנציאליים - מותאמת במיוחד לחברה קטנה, כבסיס לפניות ממוקדות כבר ביום שאחרי. • שיטה סדורה לזיהוי סגמנטים, נישה לחדירה ו - ICP ומודל שתוכלו להריץ שוב ושוב בשווקים שונים. • כלים פרקטיים מבוססי AI להשלמת מידע חסר ולחידוד ההתאמה בין מוצר ללקוח. • תבניות עבודה מוכנות (שאלון, מודל השוואה, פנייה ראשונה ללקוח) שתוכלו להטמיע מיד. • חיסכון בזמן ובמשאבים - הימנעות מפניות לא רלוונטיות ושימוש מוקדם מדי בכלים כמו:Apollo ZoomInfo או Sales Navigator. • ביטחון אסטרטגי - לדעת שאתם פונים ללקוחות שיכולים להוות כרטיס כניסה לשוק ולסלול את הדרך לצמיחה. • הצגה של Clay - כלי מתקדם לאיתור לידים מותאמים אישית במיוחד לנישות צרות. למי הסדנה מיועדת? הסדנה מתאימה למנכ"לים, מנהלי שיווק, מכירות ופיתוח עסקי ב - • חברות B2B מסורתיות או סטארט־אפים טכנולוגיים, שמוכרים מוצרים או פתרונות שמערבים אנשי מכירות. • חברות ישראליות קטנות ובינוניות שנמצאות לפני חדירה לשוק זר או כבר פועלות בשוק קיים ורוצות לחדד מיקוד ולצמוח. • מנהלים שמבינים שאי אפשר לבנות אסטרטגיית צמיחה על בסיס "לידים גנריים" בלבד וצריכים מתודולוגיה שתביא לקוחות ראשונים אמיתיים. מי אנחנו? אני מלווה כבר מעל 30 שנה חברות ישראליות קטנות ובינוניות במאמצי חדירה וצמיחה בשווקים בינלאומיים. • לשעבר מנהל בכיר בחברות סטרט־אפ ו -B2B מסורתיות. • מרצה ותיק בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב (MBA) בקורסים על שיווק, מכירות ופיתוח עסקי בינלאומי. • יועץ לחברות SMB עם התמחות בהאצת צמיחה בשווקים זרים. אליי יצטרף עופר בלוטרייך - מומחה בינה מלאכותית ויישומי AI מתקדמים בשיווק ומכירות. עופר יציג בסדנה את Clay, פלטפורמה חדשנית שמאפשרת לבנות תהליכי איתור לידים מותאמים אישית ומדויקים במיוחד לנישות צרות. ביחד נביא שילוב של ניסיון רב־שנים בחדירה לשווקים בינלאומיים עם כלים חדשניים שמאפשרים לכל חברה קטנה לפעול ביעילות כמו הגדולות. מבנה הסדנה – 100 דקות ממוקדות למה לקוחות ראשונים הם אתגר קריטי • על אילו חסמים חברות ישראליות קטנות צריכות להתגבר. • מאפיינים של לקוחות שפתוחים לעבוד עם ספקים קטנים מישראל. מתודולוגיה פרקטית + שימוש ב - AI • זיהוי סגמנטים, נישה לחדירה, רשימת לקוחות ו – ICP צעד אחר צעד. • איך להשלים מידע חסר בעזרת כלים חינמיים ו – AI. • דוגמאות לפנייה ראשונית נכונה. • הצגת מקרה אמיתי. כלים מתקדמים לדיוק הרשימה • למה Apollo / ZoomInfo / Sales Navigator לא מתאימים כשלב ראשון. • הצגה חיה של Clay (עופר בלוטרייך) – איך בונים איתו חיפושים מותאמים אישית לנישות צרות. תקנון ביטול השתתפות בסדנה • ניתן לבטל הרשמה לסדנה עד 48 שעות לפני מועד ביצוע הסדנה. • במקרה כזה יינתן החזר כספי מלא. • ביטול יתבצע בהודעה בכתב בדוא"ל, לכתובת: michael@michaelgally.com • מועד קבלת ההודעה ייחשב כמועד הביטול. • ניתן להעביר את ההרשמה למשתתף חלופי, ללא עלות נוספת, בכפוף להודעה מראש. • במידה והסדנה תבוטל על ידי המארגנים, יינתן החזר כספי מלא או אפשרות להשתתף במועד חלופי, לפי בחירת הלקוח. מדיניות אספקת מוצר • המשתתף יקבל לינק עם פרטי התחברות 24 שעות לפני הסדנה וחומרים נלווים מייד עם סיומה. אחריות • המארגנים מתחייבים לספק את הסדנה במועד שנקבע או במועד חלופי במקרה של שינוי/ביטול. פרטיות ושימוש במידע • פרטי הלקוחות נשמרים לצורך תפעול הסדנה, עדכונים רלוונטיים והודעות על סדנאות עתידיות. המידע לא יימסר לצד שלישי ללא הסכמת הלקוח.

כתובת הבנים 17, רמת השרון 4721617 טלפון ‭054-6540402‬ מייל gallyconsult@gmail.com צרו קשר \ מיכאל גלי כתובת הבנים 17, רמת השרון 4721617 טלפון ‭054-6540402‬ מייל Michael@michaelgally.com שם מלא שם מלא Email* אימייל Write a message במה אוכל לסייע? שליחה

חושבים להיכנס לאיזור גיאוגרפי חדש? חדרתם לשוק והמכירות תקועות? הקורס הזה בשבילכם. כאן תלמדו כיצד לעשות זאת בהצלחה ובמהירות, להימנע מטעויות, ולחסוך הרבה כסף.  קורס דיגיטלי: חדירה לשווקים זרים חושבים להיכנס לשוק יעד חדש? חדרתם לשוק והמכירות תקועות? רוצים להכשיר במהירות עובדים לפעילות שיווק ומכירות? הקורס הזה בשבילכם. לאתר הקורס מה נלמד? \ הקורס כולל 34 פרקים שמבטאים את מורכבות תהליך החדירה לשוק זר. \ בכל פרק תמצאו תפיסה וסדרת החלטות ופעולות לביצוע. \ משימות בהן נתמקד: איסוף מידע, בנית התשתית הנדרשת, בחירת שוק היעד, בחירת לקוחות בשוק היעד, בחירת שיטת החדירה, איתור ועבודה עם שותפים, בחירת שיטות השיווק והמכירה, מבנה ארגוני ותפקידים, שימוש בטכנולוגיה ועוד. \ כל פרק מכיל חומרים לקריאה נוספת שיתרמו לכם רבות. לאתר הקורס מה מייחד את הקורס? \ מותאם למאפיינים של חברות ישראליות יצואניות ושל המנהל הישראלי (רצון להגיע לתוצאות מהר). \ מבוסס על הניסיון הפרקטי העשיר של מיכאל גלי ומנהלים רבים נוספים שהובילו חדירה לשווקים רבים בענפים שונים. \ ליווי לאורך כל התהליך הארוך והמורכב של חדירה לשוק זר, במטרה לקבל החלטות נכונות, תוך הסבר הרציונל העומד מאחורי כל החלטה ומתן טיפים פרקטיים לצורך יישומה. לאתר הקורס מאמרים בנושא חדירה לשווקים זרים הקשר בין בחירת מודל חדירה מתאים לשוק זר והצלחת החדירה ריכוז מאמצי חדירה במשבצת קטנה מביא להתקדמות מהירה הטכניקה שלא הכרתי שלימדה אותי סמנכ"לית המכירות הצעירה איך לבדוק אם תוכנית ה- Go to Market שלכם אפקטיבית? איך מכינים תחזית מכירות בעת חדירה לשוק חדש? לאתר הקורס