לאחרונה אני שומע בחברות B2B יותר ויותר תסכול מביצועי מחלקת השיווק. אנסה לנתח את הסיטואציה מנקודת מבטי ולהציע דרכי התמודדות. רוב היצואנים הישראלים, הפועלים בעולם ה – B2B, נמצאים בסיטואציה קשה שמקשה עליהם לספק ביצועים. הסיטואציה היא בעלת המאפיינים הבאים: היצואן הוא חברה קטנה יחסית עם תקציב שיווק מוגבל הלקוח הוא חברה בינונית עד גדולה לרוב אמריקאית או אירופית קבלת ההחלטה בארגון הלקוח מערבת כמה נושאי תפקיד מקבלי ההחלטה הם לרוב מדיסציפלינות שונות וכל אחד מהם דורש פניה שיווקית מותאמת מקבלי ההחלטות בארגוני B2B "מופצצים" במסרים רבים מדי יום המתחרים של היצואן הם לרוב חברות גדולות וידועות יותר לעתים קרובות הלקוח כבר פתר את הבעיה הנדונה (לא תמיד לשביעות רצונו), לעתים באמצעות ספק חיצוני ולעתים באמצעות כוח אדם פנימי בסיטואציה מאתגרת זו תפקיד השיווק הוא לייצר לידים איכותיים למכירות. תצליחו בכך, כחברה קטנה ישראל, רק אם כל יוזמה שאתם מוציאים לפועל תקדם אתכם בשני היבטים: תגרום לכם לבלוט לטובה מבין הספקים שפותרים את אותה בעיה תשנה את התפיסה של מקבלי החלטה לגבי החברה והמוצר שלכם הביטו לאחור על הפעילות שלכם בשנה האחרונה. האם אתם יכולים לראות התקדמות משמעותית בשני מבחנים אלו? בלטתם לטובה מבין כמה ספקים, התפיסה של לקוחות לגביכם השתנתה? אלו שאלות שאני תמיד שואל אנשי שיווק ומבקש וולידציה לתשובות שהם מספקים. רוב אנשי השיווק מהדור החדש הם טכנאים מיומנים בטכניקות ייצור לידים, אך הם מתקשים לספק וולידציה לכך שהתקדמו. לרוב התשובות הם מהסוג של, סיפקנו השנה למכירות 30% יותר לידים מאשר בשנה שעברה. לעתים גם יסווגו את הלידים לסוגים שונים. אלו תשובות סבירות, אך עדין התחושה בארגון שביצועי השיווק לא טובים מספיק. הפתרון נמצא בקווים המנחים שאציג לפניכם. חובה לצאת מפעם לפעם מהפלטפורמות (לינקדאין, פייסבוק, גוגל...) ניסח זאת היטב סטיב בלנק באומרו Get Out of the Building. הוא אמנם מתייחס לסטרט-אפים בתחילת דרכם בהקשר של זיהוי לקוח המטרה והמוצר המתאים, אך העקרון שניסח רלבנטי לכל סיטואציה מורכבת. פיצוח הבעיה וניסוח פעילות אפקטיבית חייב להיעשות תוך כדי דיאלוג אנושי, בו אתם בוחנים היפוטזות ומתקפים אותן בראש וראשונה מול לקוחות. השקיעו הרבה מאמץ בהבנה מעמיקה של הבעיה שהמוצר שלכם פותר זהו שלב שברוב החברות נעשה כמעט בהיסח דעת. אם אנשי השיווק לא יבינו את הבעיה של הלקוח לעומק, אין סיכוי שינסחו מסרים מדויקים שיגרמו לכם לבלוט בין הספקים. שלושה מקורות מידע יעזרו לכם; הראשון והבסיסי ביותר, שיחות עומק עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים. השני, שיחות עומק עם Domain Experts. בנוסף, אם החברה שלכם כבר צברה ניסיון עם לקוחות, שיחות עומק עם אנשי המכירות והתמיכה (success) שלכם גם הם יתרמו רבות. הם שומעים כל הזמן את ההתנגדויות של לקוחות ומה מציק להם. סימון מאוד מדויק וצר של קהל המטרה לא מעט יצואנים מתקשים לפעול על פי כלל זה. האינטואיציה שלהם דוחפת אותם לפעול מול שווקים גדולים. האינטואיציה הזו נמצאת בסתירה עם הנתונים האמפיריים שמוכיחים, ככל שתתמקדו בסגמנט קטן (ונכון) הצמיחה תהיה מהירה יותר. הדבר נובע מכך שיהיה לכם קל יותר בסגמנט קטן לזהות תבניות ולנסח פעילות אפקטיבית. יצואנים רבים לא מכוונים לפלח צר של לקוחות גם בגלל הקושי לזהות כזה. קשה לזהות סגמנט וורטיקלי וגיאוגרפי מבין מגוון אופציות בארה"ב. הפתרון שלכם אולי מתאים לכל מפעל תעשייתי בינוני במערב אירופה וארה"ב, אך אם תמקדו את המאמץ למשל במפעלי אריזה באזור קליפורניה (מבדיקה שעשיתי ללקוח שלי יש 200 רלבנטיים כאלו) זה יאפשר לכם לנסח מסרים מדויקים יותר, לבלוט ובתקציב קטן יותר. כתיבת תוכן על הבעיה השקיעו הרבה מאמץ בכתיבת תוכן איכותי על הבעיה ספציפית לסגמנט בו תתמקדו. ככל שתיכנסו לדקויות בהקשר של הבעיה זה ימצב אתכם כמומחים ויאפשר לכם לבלוט. סבלנות, אין קיצורי דרך, זה לוקח זמן נכון, חברות תוכנה שעובדות במודל SAAS ובגישת Land and Expand קיצרו את ה – Sale Cycle גם מול לקוחות B2B גדולים. אך לא כולכם יכולים ליישם זאת בגלל אופי המוצר והמודל העסקי שלכם. ארגונים ומקבלי החלטה צריכים לעבור תהליך הבשלה עד שיוכלו לקבל החלטה לבחור בספק ישראלי קטן. התהליך ארוך ולוקח חודשים. תפקיד השיווק לעזור להם להתקדם בתהליך ההבשלה. זה יצליח יותר אם תובילו אותם בצעדים קטנים. אתם מספקים להם מידע (תוכן שיווקי) שמשכנע אותם להתקדם שלב אחרי שלב. התוכן השיווקי יהיה אפקטיבי אם יהיה מבוסס על היכרות אינטימית עם צרכי הלקוחות ותהליכי קבלת ההחלטות שלהם. זכרו, הם קובעים את קצב ההתקדמות. התמקצעו בטכניקות ייצור הלידים האפקטיביות יותר כשהתחלתי לפני שנים רבות לעבוד בשיווק B2B עמדו לרשותנו שתי שיטות עיקריות, תערוכות ופרסום במגזינים. היום עומדים לרשותכם עשרות טכניקות לייצור לידים (בלינק יש דוגמא לרשימה אחת, יש רבות כמוה). צאו למסע לזיהוי הטכניקות האפקטיביות יותר עבורכם בהתאם לסוג הלקוח וסוג המוצר שלכם. כנראה שלינקדאין ו-ABM יהיו בשורט ליסט שלכם, אך גם טכניקות נוספות. הבחירה בטכניקות המועדפות חייבת להיות מבוססת על A/B Testing ודאטה. באותן טכניקות שמצאתם שהביצועים שלהן טובים יותר השקיעו כל הזמן מאמץ לשיפור היכולות שלכם.

השבוע אני מארח את אורגד שפירא. את אורגד אני מכיר שנים רבות והוא הכתובת הראשונה אליו אני פונה כאשר אני צריך עזרה בחדירה לרשתות קמעונאיות גדולות. לאורגד ניסיון של מעל ל - 25 שנה בעבודה מול הרשתות הגדולות בארה"ב ואירופה. אורגד שימש בעברו כמנהל בכיר בכתר פלסטיק ובמהלך הקריירה רכש קשרים עם מפיצים וקניינים, ידע רב והבנה עמוקה של תהליכי העבודה מול הרשתות המובילות בעולם. בין היתר, אורגד פיתח את העסקים והעמיק את הקשרים של כתר מול החברות; HOME DEPOT, LOWES, COSTCO, B&Q ועוד. שוק ה - DIY בארה"ב עצום בהיקפו עם מכירות של מעל 350 מיליארד דולר. הקורונה רק האיצה את קצב הגידול של הסקטור הזה בעקבות העובדה שאנשים נשארים יותר בבית ומטבע הדברים מפנים משאבים לטיפוח הבית והסביבה. השוק מאוד ריכוזי. שלוש חברות Home Depot, Lowes, Menards מחזיקות נתח שוק גדול. בגלל הפוטנציאל העצום של השוק הוא מהווה יעד אטרקטיבי לחברות ישראליות שמנסות לצמוח בשוק האמריקאי. יחד עם זאת המרחק, פערי התרבות, השפה והזמן, כמו גם המתחרים הרבים שנאבקים על מקום על המדף מהווים חסם אותו יש לצלוח בצורה יסודית ומקצועית. שוק ה - DIY רלוונטי ליצואנים ישראלים בתחומים כגון: מוצרי אחסון לבית ולגינה, כלי עבודה ואחסון כלי עבודה, מוצרים לחדרי אמבטיה, מוצרים לגינון ולגינה, מוצרי בית חכם, מוצרים למטבח, מוצרי דקור וריהוט ועוד. מנקודת המבט של הרשת היא בחיפוש מתמיד אחר מוצרים אשר מביאים איתם חדשנות שיוצרת ערך עבור לקוחות הרשת. זיכרו, רשתות ה - DIY מוכרות פתרונות לביצוע פרוייקטים, אשר מפשטים ללקוח הממוצע את הביצוע ומוזילים את העלות. חברות שיודעות להתמודד עם דרישות הרשתות חוות התקדמות מקצועית וצמיחה מואצת. לפניכם מספר עקרונות שיעזרו לכם להוציא לפועל תהליך חדירה מוצלח, הכל מתחיל במוצר מה המוצר אותו אתה מבקש להציע לרשת? על איזה בעיות הוא עונה? מה הצעת הערך שלו? במה הוא נבדל מהמתחרים? אם יש לכם תשובות טובות לשאלות, אפשר להתקדם. הכירו את הסביבה התחרותית לא מספיקה העובדה שאתם מאמינים במוצר, חשוב מאוד להכיר את הסביבה התחרותית ולהשוות את המוצר שלכם למוצרים מתחרים. מי המתחרים העיקרים? מה מגוון הפתרונות שהם מציעים? מה היתרונות והחסרונות שלהם? מה המגמות בקטגוריה? נקודת המבט של הקנין זיכרו, לקניין אין הרבה זמן. הוא מצפה מכם לידע רב על התעשייה, המתחרים שלכם ובעיקר כיצד המוצר שלכם עוזר לו להגדיל מכירות ורווחיות. מיצוב המוצר על סמך היתרונות והתכונות של המוצר שלכם קיבעו את מיצוב המוצר. קביעת המיצוב מתבצעת על סמך היתרונות והתכונות הייחודיות של המוצר שעל פיהם תרצו לקבוע את העמדה של הלקוח כלפי המוצר. לדוגמא, חברה ישראלית מכרה לאחת הרשתות מדפים מפלסטיק שהיו יקרים יותר מהמתחרים אבל מוצבו כמוצר אמין ואיכותי ובעל כושר נשיאה גבוה יותר מהמתחרים. המיצוב עזר לרשת לשווק את המוצר עם מסר ברור אל מול המתחרים. חומר שיווקי השקיעו בחומר השיווקי שמלווה את המוצר (צילומים, קטלוגים, וידאו ואריזות). יתכן מאוד שבשלב החדירה הראשון, הרשת תיתן לכם מקום רק באתר האונליין ולא על מדפי החנויות. חומר שיווקי עשיר הוא תנאי הכרחי לאסטרטגיית אונליין מוצלחת. איכות חנויות ה - DIY הינם סביבה אגרסיבית. על המדפים מונחים בין היתר חומרי בניה ומלגזות נעות במעברים. חלק מהמוצרים מונחים לתצוגה בחוץ, חשופים לפגעי מזג האוויר. יש חשיבות עצומה לתכנון נכון של עמידות המוצר, מעבר לשימוש הפונקציונאלי היום יומי. חשיבות האריזה אריזת המוצר ממלאת 2 תפקידים עיקריים. הגנה על המוצר, והעברת המסר השיווקי. חשוב להבין את המסלול הארוך שהמוצר עובר ודרכי השינוע. באחת החברות שעבדה עם רשת גדולה התגלו בעיות איכות רבות. ביקור במרכז הלוגיסטי של הרשת הוביל לתובנה שהצורה שבא נארז המוצר לא מותאמת לצורת הפריקה של המכולה ולכן נדרשת התאמה של האריזה. אריזת המוצר צריכה לתת מענה על צורך של הכלת המוצר והגנה עליו לאורך כל שרשרת האספקה. הפונקציה הנוספת היא בולטות האריזה על המדף והעברת המסר המיצובי של המוצר. גורם נוסף שיש לקחת בחשבון באריזה הוא נושא איכות הסביבה ושימוש בחומרים ידידותיים לסביבה. האריזה מספקת כר נרחב ליצירתיות. אחת החברות פיתחה אריזה שבה חלקים מהאריזה הופכים להיות מוצר בפני עצמו וכך נוצר ערך נוסף למוצר. שרשרת האספקה האם המוצר יסופק ביבוא ישיר? או האם יימכר כמוצר מקומי? הדרך הפשוטה יותר היא למכור בתנאי FOB ביצוא ישירות מישראל. הדבר מפשט את תהליך המכירה ליצרן. יחד עם זאת יש לזכור שהחזקת מלאי בארה"ב אומנם כרוכה בעלויות נוספות, אבל מאפשרת תגובה מהירה לדרישות הלקוח ורמת שירות גבוהה. במקרים רבים הדרך הקלה והנוחה להתחיל היא באמצעות מפיץ מקומי אשר ידאג למכירה וההפצה של המוצר לרשתות. ייצוג מקומי יש חשיבות גבוהה לייצוג מקומי. איש קשר מול הרשת שיטפל בכל הנושאים השוטפים של החדרת המוצר ויתן מענה מקומי וזמין לקניין על כל בעיה. כושר ייצור תיכנון כושר הייצור והיכולת להגיב להזמנות חוזרות ולביקושים גדלים הינם תנאי הכרחי לעבודה עם רשתות גדולות. מדפים ריקים ללא הסחורה שלכם זה החטא הגדול ביותר שספק יכול לעשות. מעקב גם שקיבלתם את ההזמנה ושלחתם את המכולה הראשונה, העבודה לא הסתיימה. יש לעקוב מקרוב על ביצועי המוצר. לקבל את נתוני המכירה ולנתח אותם. להבין את אם קצב המכירות עומד בציפיות של הרשת ולדעת להגיב בהתאם. האם המוצר מוצג כפי שתוכנן? האם המחיר לצרכן אכן משקף את הערך שאליו כיוונתם? האם יש שונויות במכירות בין אזורים שונים? האם המכירות עולות על הציפיות? מעקב מכירות בזמן אמת יאפשר לכם לנתח את התוצאות, לקבל החלטות ולהגיב מהר. לסיכום, חדירה לרשתות השיווק הגדולות הינו תהליך ממושך שדורש סבלנות ומקצועיות. קיצורי דרך עשויים לעלות ביוקר היות ולרשתות אין סבלנות לטעויות. הצלחתם לחדור לרשת עם מוצר ראשון, הסתכלו על כך כנקודת התחלה של מערכת יחסים ארוכת שנים שתשנה את החברה שלכם ותניב צמיחה מואצת. אורגד שפירא נייד: 0524642222 דוא"ל: shapira.orgad@gmail.com לינקדאין: https://www.linkedin.com/in/orgad-shapira-93407aa/

רבות נאמר על האופן בו עידן הקורונה מחייב אותנו לבחון היבטים רבים בפעילות העסקית שלנו ולבצע את ההתאמות הנדרשות כדי להגיב לשינויים הכלכליים. עם זאת, יש במשבר זה גם הזדמנויות מעניינות בפעילות השיווק והמכירות, במיוחד בארגוני B2B. דוגמה מעניינת היא מודיעין תחרותי לצרכי מכירות: משימה מחקרית שמטרתה לחשוף מידע מתחת לרדאר על הפעילות הנוכחית של המתחרים אצל לקוחותיהם. כשאנו מנסים ללמוד על המתרחש בין מתחרה ללקוח שלו, האם אנו יכולים להסתמך רק על המידע שמספק צוות המכירות? הרי רובם מאבדים קשר עם לקוח קיים לאחר שנטש, או עם לקוח פוטנציאלי לפני המועד האחרון למענה ל-RFP. גם אם נבצע ניתוח Win-Loss, אולי נקבל מידע על הסיבות מדוע הפסדנו עסקה, אך לא על מדוע המתחרים ניצחו. המידע שיסופק הוא כה כללי ומוטה, שלפעמים הוא קרוב להיות חסר תועלת. כדי לקבל את הדעה האמיתית של הלקוחות כלפי המתחרה צריך לפעול בצורה מודיעינית, כלומר לאמץ גישה אקטיבית ומניפולטיבית להשגת הבנה איפה אנו עומדים עם הלקוח - לפני, במהלך או אחרי תהליך RFP - ומענה אמיתי ממקבלי החלטות ומשתמשים מרכזיים בארגון הלקוח. זה לא קל, אך זה בר ביצוע. הטריק הוא כפול: לשאול את השאלות ברמת הפירוט הנכונה, ולכוון למנהלים הנכונים בארגון. כך לדוגמא, במקום לשאול שאלות כלליות כגון "מהן נקודות החוזק והחולשה של הספק שלך?", או "מהן הציפיות שלך מהתשתית המחשובית?", נרצה לשאול שאלות ספציפיות יותר, כגון: "אילו קריטריונים היו הכי חשובים לך בבחירת הספק הנוכחי שלך?" "איך היית מדרג את הספקים השונים מבחינת הגישה שלהם לשירות שאתה צריך?״ ״איך נראה הסכם השירות שלך מבחינת תמחור המודולים השונים?״ ״איפה אתה מרגיש שהבטיחו לך משהו אבל לא באמת קיימו?״ באשר ליעדי הראיונות, כשיש צורך במידע מתחת לרדאר, מפתח נוסף הוא לדבר עם מגוון אנשים בארגון הלקוח, ובכלל זה מנהלים לשעבר (שיספרו את האמת יותר ממנהל שעובד שם היום), ומנהלים בדרג ביניים ואפילו נמוך (שיתנו את הפרספקטיבה של כיצד נראים הדברים בפועל), ולא רק עם מנהלי רכש או מקבלי החלטות בכירים. זה לא קל, אך זה בר ביצוע. הטריק הוא כפול: לשאול את השאלות ברמת הפירוט הנכונה, ולכוון למנהלים הנכונים בארגון. ואיך כל זה קשור לקורונה? אז הנה החדשות הטובות: הזמינות של מנהלים הרבה יותר גבוהה עכשיו. חברות מחקר מציגות נתונים שמצביעים על כך שמאפריל 2020, שיעור המענה גבוה מהרגיל, וקל יותר לרתום מנהלים לראיון. הסיבה לכך נעוצה כנראה בעובדה שאנשים עובדים מהבית, ושגרת יומם איטית יותר, כך שבפועל הם מגיבים מהר יותר ואף עונים בצורה מפורטת יותר. ועל כן, מתברר שזו השעה לאסוף מודיעין על הלקוחות הפוטנציאליים שלך, שמקבלים שירות כרגע מהמתחרה שלך, ולהכשיר את הקרקע לאנשי המכירות כדי שיצליחו בגיוסם. אם לדוגמא, אנו מזהים כי יש לנו יתרון יחסי על אחד המתחרים בנושא מסויים, עסקי או טכנולוגי, כזה שיכול לסייע משמעותית להצלחה במכירות מול לקוחות, כדאי לבחור במספר לקוחות מפתח, להגדיר מראש שאלות ברורות, ולנצל את תקופת הקורונה לקבלת מענה עליהן. מאמר זה נכתב ע״י יגאל כהן, מנכ״ל חברת לינקס מחקר ואסטרטגיה בע"מ, המספקת שירותי מחקר ומודיעין תחרותי בינלאומי.

פוסט שמיני מתוך תשעה המבוסס על פעילות של 1,000 יצואנים ישראלים. כל הזמן חפשו שותפים בשוק היעד ניסיון להתניע שותפויות עם גורמים מקומיים היא דרך מצוינת וזולה לבחון האם יש לכם מה להציע בשוק היעד. ברוב המקרים, אם אינכם מוצאים גורמים לשיתוף פעולה בשוק זו אינדיקציה שאין לכם הצעה אטרקטיבית בעיניהם. שתופי פעולה איכותיים, כמעט תמיד, חייבים להיות עם גורמים רציניים מלב ליבו של תחום העיסוק. אם השותפים שמצאתם בשוק היעד אינם עוסקים בתחום העיסוק הספציפי, חפשו סיבה טובה למה לא מצאתם שותף מהתחום. שיתופי פעולה הם דרך טובה להתקדם מהר יותר ישנן רמות שונות של שתופי פעולה, כולן יאיצו את החדירה שלכם. לפני חתימה של הסכם פורמאלי עם שותף נסו לזהות מה האינטרס האמיתי שלו. אחרי החתימה דחפו אותו לצמוח, גבשו תוכנית עבודה משותפת ונהלו מעקב שוטף על פעולותיו. שימו לב, לעתים לשותף יכול להיות אינטרס חבוי שלא תואם את האינטרס שלכם. התכוננו היטב לפני פניה לשותפים אל השותף יש להגיע אחרי מספר פגישות עם לקוחות פוטנציאליים, אתם מכירים את שוק היעד ובעיקר מי המתחרים שלכם על יתרונותיהם וחסרונותיהם. הדרך הראשונה ללמוד את השוק היא באמצעות איסוף מידע משני. אח"כ הכרחי ליזום פגישות עם לקוחות סופיים לפני פגישה עם שותפים. תשיגו פגישות עם לקוחות באמצעות פניה ישירה אליהם או דרך סיוע של יועצים, נספחים מסחריים, מכון היצוא ולשכות מסחר. הפגישה עם לקוחות מאפשרת לכם להגיע אל השותף מוכנים מבחינת הבנת השוק ולקראת מו"מ איתו וכך ממצבת אתכם כגורם מקצועי רציני. במקרים רבים בעת פגישה עם לקוחות בשוק היעד הם ידעו להפנות אתכם לשותפים מתאימים. רוב היצואנים פונים קודם לשותפים, כאשר אין ברשותם מספיק מידע. דילמת המוצר היחיד מנקודת המבט של המפיץ חברות מפתחות מוצר ופונות למפיץ במטרה שייצג אותן. בתחילת הדרך סביר שזה יהיה מוצר יחיד. מפיצים איכותיים לא רואים הזדמנות במוצר בודד, בוודאי מתוצרת יצרן לא מוכר. לא מעט יצואנים נתקלים במלכוד זה. מה עושים? חפשו מפיצים שזיהיתם בוודאות שהמוצר שלכם סוגר להם חלל מסוים בקו המוצרים ו/או מהווה עבורם כלי חשוב לחדירה ללקוחות אליהם הם מתקשים לחדור. נסו להגיע אל המפיצים דרך הפניה של לקוח. קחו עליכם חלק ניכר ממאמצי החדירה הראשונים (מימון, יצירת ביקוש, פעילות מכירות). אל תשאירו את כל הפעילות למפיץ. הקפידו על ה-Onboarding הימים והשבועות הראשונים לאחר שחתמתם הסכם עם שותף הם קריטיים. בתקופה ראשונית זו תקבע אופי מערכת היחסים. היו אקטיביים, עשו כל מאמץ לעזור לו להצליח ומהר. אל תחששו להעמיד דרישות לשותף בנושאים שמבחינתכם הם קריטיים, גם אם הוא ארגון גדול משמעותית מכם. המלצה זו בנושא Onboarding רלבנטית באותה מידה ללקוחות ראשונים אותם השגתם לבד. הקימו נציגות בשוק היעד התקציב שעומד לרשותכם לרוב אינו גבוה. יחד עם זאת יש חשיבות אדירה לנוכחות קבועה בשוק היעד. בתחילת הדרך הנוכחות יכולה להיות מינימאלית – כתובת וטלפון מקומי וגורם מקצועי (במשרה חלקית) שמסוגל לבצע עבורכם פעילות בשוק היעד כמו איסוף מידע ופגישה עם גורמים מקומיים. בהמשך באם יש משאבים והצדקה כלכלית ניתן להקים סניף פעיל. לקריאת תובנות בנושאים נוספים:

פוסט שביעי מתוך תשעה המבוסס על פעילות של 1,000 יצואנים ישראלים. סמנו את פרקטיקות השיווק הקריטיות ונסחו בהן תהליכי עבודה מיטביים זהו את פרקטיקות השיווק הקריטיות עבורכם. אלו שמספקות לכם לידים איכותיים בעלות סבירה. אם ביצוע וובינרים, פרסום בלינקדאין והופעה בתערוכות הם כלי ייצור לידים מרכזיים עבורכם. נסחו תהליך מיטבי, מפורט, בכל אחת מהפרקטיקות והוציאו אותו לפועל בצורה מדויקת וממושמעת. שיטתיות ומשמעת (שתי תכונות שאנו כישראלים לא חזקים בהן) מנצחים בטווח הבינוני והארוך, כמעט תמיד, הברקות ויצירתיות. הקפידו על תיאום (Alignment) בין השיווק והמכירות הגדירו את פונקצית השיווק כספק שירות של המכירות. הדבר המרכזי שהשיווק מספק למכירות הוא לידים איכותיים. כדי לעשות את זה היטב השיווק והמכירות צריכים להגיע להסכמה על; פרופיל הליד המבוקש, יעדים, מתכונת תקשורת קבועה ואופן הניהול המשותף של הדאטה בייס. בחברות קטנות, בהן אין מחלקת שיווק חזקה ניתן להוציא פעילות Inbound ו – Outbound לגורמים חיצוניים מומחים ולהתמקד במכירות עצמן. בחברות שעובדות עם מפיצים שמבצעים את עבודת המכירות על השיווק לספק לידים למפיצים. השקיעו כל הזמן ביצירת נוכחות משמעותית באינטרנט ובשיפור הנכסים הדיגיטליים זירת האינטרנט מאפשרת גם לחברות קטנות להפגין נפח מקצועי מעבר לגודלן האמיתי. השקיעו באתר, בנוכחות בלינקדאין, בכתיבה והפצה של תוכן שיווקי בפורומים מקצועיים. לעבודה מקצועית כאן יש השפעה אדירה על יכולתכם להשיג פגישות עם לקוחות. בצעו התאמות בתוכן השיווקי שלכם לכל שוק וסוג לקוחות, תרגום האתר אינו מספיק התנהגות לקוחות בשוק היעד מושפעת מהתרבות הכללית ומהתרבות העסקית. תרגמתם את האתר שלכם לאנגלית, זו רק חצי עבודה. גישת “One-size-fits-all” אינה אפקטיבית. תרגמו את התכנים השיווקיים שלכם לשפת כל ארץ יעד בה החברה פועלת. בנוסף, תרגום הוא רק חלק מלוקאליזציה. כדי לפעול אפקטיבית בשוק יעד, תוך מימוש הפוטנציאל המלא שלכם, נדרש תהליך התאמה מקיף, מעבר למוצר, שכולל: אוצר מילים, מטבע, מיסוי, התייחסות להבדלי שעות ועוד. האתר שלכם הוא החזית אותה רואה הלקוח המתעניין, לכן הכרחי לבצע בו לוקאליזציה מלאה. חמשת מסמכי התוכן השיווקי הבסיסיים שאתם חייבים שיהיו לכם כל חברה חייבת שיהיו לה את חמשת מסמכי התוכן השיווקי הבסיסיים הבאים: תיאור הבעיה הספציפית שאתם פותרים, תיאור הפתרונות (הטכנולוגיות) האפשריים לבעיה, יתרונות וחסרונות של פתרונות הספקים המתחרים, Value Proposition והוכחות ליכולות שלכם (למשל; Testimonials ו – Case Studies). בנוסף, גם אם זה קשה, עשו כל מאמץ להציג ROI Analysis מבוסס ומגובה. חלק מהמסמכים יקבלו תוקף רב יותר, אם גורמים חיצוניים יכינו אותם. שלושת הכללים ללינקדאין מוצלח לינקדאין התפתחה בשנים האחרונות מרשת חברתית לכלי אפקטיבי ביותר לשיווק ומכירות. שלושת הכללים הבסיסיים שצריכים להנחות אתכם בעת פניה ללקוחות פוטנציאלים דרך לינקדאין; השקיעו מאמץ בלהיות מיוחדים ובולטים במסר ובצורת הפניה אל הלקוח. הפכו את זה לאישי על בסיס מה שהנמען כותב על עצמו– קראתי את הפוסט האחרון המאוד מעניין שלך והסכמתי/לא הסכמתי..., הוכיחו שאתם מומחים ורלבנטים עבורו – יודעים לפתור בעיה, מספקים ערך... מיתוג קלאסי הוא כמעט חסר משמעות אתם חברה קטנה מישראל. לקוחות מצפים מספק כמוכם להבטחה ברורה לגבי הערך שיספק ועמידה חסרת פשרות בהבטחה זו. אין הם מצפים למיתוג קלאסי הכולל לוגו מעוצב וסיסמא שיווקית סופר מתוחכמת ולכן השקעה רבה בכך היא בעל ערך נמוך עבור חברות קטנות. המותג שלכם הוא הדרך בה אתם והעובדים שלכם מתנהלים מול הלקוח ומערכות היחסים שאתם בונים ומתחזקים מול הלקוחות. השקיעו מאמץ בשיווק שלא עולה כסף התקציב שלכם מוגבל. חיפוש אורגני, פוסטים שלכם, פוסטים של כותבים אורחים, שיווק מפה לאוזן וכיו"ב, יכולים להביא לקוחות. הם אמנם עולים כסף (באופן עקיף) אבל פחות. הם דורשים חשיבה שיווקית יצירתית שמאפשרת לכם להשתמש במשאבים של אחרים – תוכן שיווקי, רשימת לקוחות וכיו"ב. לקריאת תובנות בנושאים נוספים:

פוסט שישי מתוך תשעה המבוסס על פעילות של 1,000 יצואנים ישראלים. ספקו מעטפת כוללת למוצר לקוחות רוכשים לא רק מוצר גרעיני ותכונות. הם מעוניינים במוצר רחב, במעטפת הכוללת; שירותי Presale, תמיכה, הדרכה, מותג וכיו"ב. זהו המוצר הכוללני אותו דורש הלקוח. בדקו מהם מרכיבי המוצר הכוללני בעיני הלקוחות ומצאו דרכים לספק את כולם ללקוח באופן עצמאי או יחד עם שותפים. אחרת אין לכם Product Market FIT. ההוכחה שיש לכם Product Market FIT מוצר איכותי הוא תנאי הכרחי להצלחת חדירה. המוצר חייב להיות טוב יותר מהאלטרנטיבות הקיימות. רוב היצואנים הישראלים מתחילים את היציאה לחו"ל עם מוצר שהוא ללא יתרון מובהק, אלא רק nice to have. זה לא מספיק. הוכחה שהמוצר שלכם הוא בעל Product Market FIT מתקיימת בתנאים הבאים; לפני המכירה לקוחות העידו שהוא עונה בצורה מלאה על צורכיהם. אחרי המכירה וידאתם שהלקוחות שקנו, משתמשים באופן קבוע, נאמנים, מוכנים להמליץ ובמקביל ניכרת מגמה ברורה של גידול במכירות. כל עוד תנאים אלו לא מתקיימים, גם אם תצליחו למכור פה ושם, אין לכם Product Market FIT וקרוב לוודאי שהחדירה לא תצליח. לפיכך עליכם לבצע אבחון פורמלי ובהתאם להוציא לפועל התאמות ושיפורים במוצר. שימו דגש על חווית לקוח ברמה גבוהה רמת הדרישות של לקוחות בעולם ה – B2B בהקשרים של חווית לקוח נמצאת במגמת עליה. השקיעו רבות בשיפור חווית הלקוח בכל נקודות המגע שלכם עמו. בצעו התאמות במוצר ומהר לפעמים התאמה קטנה היא מה שחסר לכם כדי להגיע ל - Product Market FIT. אל תחסכו ואל תתעצלו לבצע התאמות. תמיד נדרשת איזה שהיא רמה של לוקליזציה. בכל פעם שנדמה לכם שיש דרישה לכך, אמתו במהירות שהדרישה מחויבת ובצעו התאמות במוצר, בשירות, בדוקומנטציה. תמיד עדיף לבצע התאמות מיותרות, מאשר לא לבצע התאמות נדרשות. שיפור המוצר שלכם הוא תהליך שלא נגמר החברות המצליחות הן אלו שחותרות כל הזמן לשפר את המוצר. גישה זו שכיחה יותר בקרב סטרט-אפים, שם במוצרי תוכנה קל יותר לבצע שיפורים. רוב החברות לאחר השגת עסקה ראשונה או יותר, רואות בעסקה אינדיקציה שהמוצר כבר "בשל למכירה" ולכן מעבירות את כל הפוקוס לשיווק ולמכירות של המוצר. הן מפסיקות להשקיע מאמץ בשיפור המוצר והתאמתו לשוק. זו טעות. חברה ללא מוניטין וללא ערוץ הפצה חזק (המצב של רוב היצואנים הישראלים) לא יכולה להסתפק במוצר שווה או מעט עדיף על מתחרים וותיקים. לקוחות לא יעזבו ספק מוכר, אלא אם היצואן הישראלי יציג פתרון עדיף משמעותית. זה לא רק Product Market FIT חדירה לשוק דומה להרכבת פזל מלא מעט חלקים. השלמת הפזל לוקחת זמן וכרוכה במחקר, ניסוי וטעייה. כאשר משיגים את ההתאמה בין החלקים קצב החדירה מואץ וה – ROI משתפר. לפניכם ארבעת האזורים העיקריים בפזל (כל אחד מהם מורכב מחלקים רבים), באיזו מידה המוצר שלכם עונה על הצרכים ומספק ערך לקהל המטרה? >>> Product Market Fit האם אתם משתמשים במודל עסקי שתואם לאופי המוצר שלכם ומשפר את סיכוייכם להצליח? >>> Product Business Model Fit האם יש התאמה גבוהה בין דרישות ערוץ החדירה/הפצה ובין סוג ומאפייני המוצר שלכם? >>> Product Channel Fit האם אתם משתמשים במודל עסקי שתואם לערוץ החדירה בו בחרתם? >>> Business Model Channel Fit לקריאת תובנות בנושאים נוספים:

פוסט רביעי מתוך תשעה המבוסס על פעילות של 1,000 יצואנים ישראלים. אל תעבירו את ה-Ownership על החדירה לגורם חיצוני חדירה לשוק היא מהלך אסטרטגי עבורכם. ניהול התהליך הוא באחריותכם, גם אם ניתן ומומלץ להיעזר בגורמים חיצוניים כמו יועצים, ערוצי הפצה ושותפים אסטרטגיים. גורם חיצוני לעולם לא יהיה מחויב להצלחה כמוכם. אם אתם אינכם מוכנים לקחת סיכונים אל תצפו מגורם חיצוני לעשות זאת. כדי לצמוח בשוק חדש עליכם לנהל שלושה תהליכים חדירה מוצלחת לשוק יעד מחייבת: סגירת פערי מידע )במגעים הראשונים עם שוק חדש ליצואן חסר מידע רב שיאפשר לו לקבל החלטות "טובות"). שיפור ההתאמה של המוצר, המודל העסקי וערוץ ההפצה, לנדרש בשוק היעד הספציפי. התקדמות מול לקוחות (השגת לקוח ראשון ואחריו נוספים) בהתבסס על ההתקדמות בהבנת השוק וההתאמה. הכירו היטב את המתחרים שלכם עליכם להכיר היטב את המתחרים שלכם. המתחרים שלכם הם אלו שהלקוחות שלכם מתחבטים בינם וביניכם. זכרו אתם חברה קטנה, לא סביר שהלקוח מתחבט ביניכם ובין סיילפורס גם אם יש לכם פתרון CRM. ה - Value Proposition שלכם צריך להראות יתרון רלבנטי ללקוח מול מתחרים אלו. נסחו Value Proposition חד ה-Value Proposition היא אמירה בהירה ומדויקת, לגבי הערך (איכותי וכמותי) והתועלות שאתם מספקים ללקוחותיכם יותר טוב מהמתחרים הישירים שלכם. Value Proposition משרטט ללקוח תמונה ברורה של השיפור הצפוי בין מצבו לפני הרכישה (problem/pain) ומצבו אחרי הרכישה (solution/value). אמירה קצרה ומדויקת זו תפתח לכם דלתות אצל לקוחות, כי תיצור אצלם ענין. ה- Value Proposition בגרסה התמציתית שלו (משפט או שנים) צריך להופיע בדף הבית של האתר שלכם. לקוחות קונים "תוצאות" (כסף) ולא מוצר ופיצ'רים לקוחות קונים תוצאות ולא מוצר ופיצ'רים לקוחות בעולם ה – B2B מחפשים מוצרים שיספקו להם ערך מוסף בלפחות אחד משלושת התחומים הבאים; יגדילו את ההכנסות שלהם, יקטינו את ההוצאות שלהם ויספקו חוויה טובה יותר ללקוחות שלהם. תפקיד השיווק להמחיש ערך מוסף זה ללקוחות. מצד שני התוצאות בעיני הלקוח יכולות להיות גם שקט נפשי. הקפידו על בהירות ופשטות בהסבר התועלות של הפתרון שלכם הקדישו מאמץ רב לזיקוק התועלות הישירות והעקיפות של הפתרון שלכם וניסוח המסרים. הזיקוק נעשה בהתבסס על פגישות עם לקוחות, מפיצים וגורמים אחרים בשוק ולא רק בחשיבה אנליטית במשרד. העמידו את המסרים במבחן בשטח, באיזו מידה קל ללקוחות להבין את התועלות עבורם בפתרון שלכם? באיזה מידה אתם מסוגלים להציג באופן בהיר את התועלות למשתתפים המגיעים מדיסציפלינות שונות בקבוצת הקניה (COO, CIO, CFO, משתמש וכיו"ב)? גבשו יכולת ויזואליזציה של הפתרון המחשה חזותית של הפתרון ותועלותיו תקדם אתכם רבות. המחשה חזותית יותר אפקטיבית מכל מסמך וורד, מצגת PPT או הסבר בע"פ. בימים אלו הטכנולוגיה מאפשרת גם המחשה חזותית מרחוק. השקיעו בדמו, סרטון, הדפסה בתלת ממד וכיו"ב. עשו מאמץ להתאים את הפיתרון שלכם לאופן בה הלקוחות עובדים / משתמשים האם הפתרון שלכם משתלב בשיטות עבודה קיימות או דורש מהלקוחות להשתנות. מכירת מוצר הדורש מלקוחות לשנות הרגלי עבודה היא משימה קשה שדורשת משאבים רבים בעת המכירה וה-Onboarding. דרישה מהלקוחות להשתנות תשפיע גם על התקציב הנדרש לחדירה, המיומנויות הנדרשות מהצוות המבצע ולוח הזמנים. אתרו יועץ ענפי בשוק היעד היועץ הענפי (Domain Expert) הוא מנהל מנוסה (כיום או בעבר) בשוק היעד (לא ישראלי), בחברה שמשווקת את מוצריה (דומים או משלימים לשלכם) ללקוחות שתואמים את פרופיל הלקוח שלכם. הוא אמור להיות בעל אוריינטציה שיווקית ומכירתית ולא רק טכנולוגית. היועץ הענפי הוא “מורה דרך” בשוק החדש ואמור להעמיד את הידע, הקשרים והניסיון שלו לרשותכם תמורת תשלום. הוא אמור לסייע בהבנת השוק ולצמצם את פער המידע ביניכם ובין המתחרים המקומיים. חברות שגייסו יועץ ענפי, כמעט תמיד, עשו פחות טעויות והאיצו את קצב החדירה לשוק. ככל שהיועץ קרוב יותר לתחום המוצר הספציפי שלכם תרומתו רבה יותר. לא גייסתם צ'מפיון, הסיכויים לסגירת עסקה נמוכים איתור ועבודה עם צ'מפיון היא פרקטיקה קריטית בעסקאות B2B מורכבות. צ'מפיון הוא גורם בארגון הלקוח שמשתף אתכם פעולה. ללא צ'מפיון פעילות השיווק והמכירות תהיה "על יד ובערך" כי תתקשו לאבחן במדויק את ה – Pain Points של הלקוח ואת תהליך קבלת ההחלטות שלו. כך תתקשו להוציא לפועל תהליך מכירות אפקטיבי שישפיע על קבלת ההחלטות של הלקוח. לא כל גורם ידידותי בארגון הלקוח, שמביע עניין לשתף פעולה יכול להפוך לצ'מפיון. צ'מפיון אידיאלי הוא גורם בארגון הלקוח בעל המאפיינים הבאים: נגיש למידע הרלבנטי בהקשר של העסקה הנדונה, בעל השפעה בארגון ויהיה כדאי לו אישית לקדם את העסקה דווקא איתכם. זהו גורמים שמשפיעים על הלקוחות וצרו עמם קשר המשפיעים הם בדרך כלל יועצים, אנליסטים ומומחים אחרים בזירה. נסו לאפיין על מי הם משפיעים ואיזה סוג של תמריץ יגרום להם לעזור לכם. חלק מהם יעדיף תמריצים פיננסיים וחלק יעדיף תמריצים שאינם פיננסיים כמו גישה למידע חדש, כבוד, השתתפות בפרויקט מאתגר וכיו"ב. הדרך בה תארגנו את כוח האדם שלכם בשיווק ובמכירות תשפיע על התוצאות העסקיות יותר מכל החלטה אחרת את מי לגייס, מהן הפונקציות השונות, מי אחראי על מה, כיצד פונקציות שונות עובדות ביחד, מה המבנה הארגוני שישרת את היעדים בצורה מיטבית. זה נכון באותה מידה לחברות קטנות שם כוח האדם מאוד מצומצם ולחברות גדולות. הגדירו תהליך שיווק ותהליך מכירות מיטבי. תהליך כזה נגזר מתהליך הרכישה של הלקוח וממנו גוזרים הגדרת תפקידים יותר ספציפית. חשיבה זו יצרה בשנים האחרונות תפקידים חדשים בתחום השיווק והמכירות כמו: Success Manager, Sales Development Representative, Chief Revenue Officer. וצוותים המשלבים עובדים מפונקציות שונות כמוGrowth teams . חפשו חברת מודל שהיא סיפור הצלחה חברות בתחום שלכם, זרות או ישראליות, כבר ניסו והצליחו לחדור לשווקים בחו"ל. חפשו חברה שיכולה להיות מודל מוצלח ללמוד ממנו. חפשו חברה שכבר "עשתה את זה". חברה שפיתחה מודל אפקטיבי לחדירה ולפעילות. חברה שיכולה להסביר למה היא מצליחה, אם אפשר, לשוק היעד הרלבנטי לכם. אמצו את המודל שלה, שכפלו אותו, תוך ביצוע התאמות, בכל שוק אליו אתם חודרים. צ'קפוינט בתחילת דרכה הסתמכה על מפיצים וראתה בסיסקו המודל לחיקוי בתחום ניהול מפיצים. לקריאת תובנות בנושאים נוספים:

פוסט שני מתוך תשעה המבוסס על פעילות של 1,000 יצואנים ישראלים. עדיף לבחור כשוק ראשון בשוק קל יחסית לחדירה שוק קל לחדירה הוא שוק ללא פערים תרבותיים משמעותיים משוק הבית, ניתן לוולידציה מהירה, פתוח לרכישה משחקנים זרים, אינו דורש קסטומיזציה רבה במוצר וניתן להתניע בו צמיחה בתקציב לא גדול. לשם המחשה, יתכן שיוון כשוק ראשון מתאים לכם יותר מגרמניה. אל תחדרו במקביל ליותר משני שווקים לרוב החברות אין משאבים לחדור לכמה שווקים במקביל. פניה במקביל למספר שווקים, ברוב המקרים, מקטינה את סיכוייכם להצליח. עדיף להיות שחקן משמעותי בשוק אחד, מאשר שחקן שולי בחמישה שווקים. רק אם יש לכם נימוק טוב פעלו בניגוד לכלל זה. התמקדו בהשגת מומנטום בשוק אחד היעד הראשוני שלכם הוא השגת מומנטום (זרם רצוף של לידים אותם אתם יודעים לתרגם לעסקאות) בשוק אחד. לוקח זמן רב ליצירת מומנטום בשוק חדש חדרתם לשוק חדש, במיוחד בתחילת הדרך ה – visibility (תנאי הראות) לא טובים. קשה לדעת בזמן אמיתי איפה אתם נמצאים בתהליך החדירה, גם כאשר יש אינדיקציות חיוביות כמו עסקה ראשונה שהושגה במהירות או התעניינות מלקוח מאוד חשוב. מאידך, גם כישלונות בתחילת הדרך, אינם בהכרח אינדיקציה לשוק לא מתאים. תפקיד המנהל האחראי על תהליך החדירה לשוק, להסביר ולתקשר את הסיטואציה לכל הנוגעים בדבר בתוך החברה. רק כאשר מתחיל להיווצר מומנטום (זרם רצוף של לידים אותם אתם יודעים לתרגם לעסקאות) תדעו שאתם בכיוון הנכון. האירוע הראשון המשמעותי, שמהווה אינדיקציה להתחלת מומנטום, הוא קניה חוזרת של לקוח או קניה של לקוח חדש כתוצאה מהמלצה של לקוח קיים. ככל שתתמקדו בשוק או פלח שוק קטן יותר תצמחו מהר יותר התמקדו בנישה בתוך שוק גדול או בשוק קטן כי המשאבים שלכם מוגבלים. רוב החברות הישראליות גם כאשר אין להן תקציב מינימאלי נדרש פונות לשוקי הענק; ארה"ב, אנגליה, גרמניה ולאחרונה גם לסין והודו ללא זיהוי והתמקדות בפלח שוק ספציפי בתוכם. רוב החברות הישראליות, גם קטנות מאוד, פועלות מתוך מחשבה לא מבוססת שפיזור בין שווקים מגדיל את סיכוייהן להצליח. החלטה על פיזור סיכונים היא לרוב תירוץ רע לאופורטוניזם ולא נימוק טוב למדיניות שקולה. המיקוד צריך להיות בקבוצת לקוחות הסובלים מבעיה שאתם מסוגלים לפתור יותר טוב מהמתחרים. בניגוד לסברה הרווחת מיקוד בפלח קטן מאפשר להגיע לתוצאות עסקיות טובות יותר ומהר יותר מאשר פיזור מאמצים בין מספר פלחים. המיקוד גם מאפשר לכם בקלות יחסית לבצע התאמות לדרישות הלקוחות במוצר, מחיר, ערוץ ההפצה, מסרים וכיו"ב. עבודה מול לקוחות מחוץ לשוק מטרה היא כמעט תמיד בזבוז משאבים אין עסקאות קלות. אל תתפתו להזדמנויות (?) מחוץ לתחום המיקוד, אלא אם יש לכם אינדיקציה ברורה שהעסקה קלה להשגה או שניתן ללמוד ממנה תובנה חשובה. חברות נוטות בקלות רבה מדי להסיט משאבים להזדמנויות רנדומאליות שכמעט תמיד לא מתממשות ולא מספקות ערך מוסף אחר. הגדירו פרופיל של לקוח מטרה אידיאלי לקוח מטרה אידיאלי הוא אותו לקוח שמאמץ החדירה אליו נמוך יחסית והיקף או רווחיות העסקה גבוהים יחסית. הגדירו לקוח מטרה אידיאלי תוך התייחסות לפחות לארבעת המשתנים הבאים: השוק הגיאוגרפי, פלח השוק בתוך השוק הגיאוגרפי (גיאוגרפי, ורטיקלי או אחר), איפיון ספציפי של לקוח המטרה האידיאלי בתוך הפלח (תת פלח/נישה) ופרופיל מקבל ההחלטה. השקיעו מאמץ כל הזמן בזיקוק ההגדרה שלכם. סוג נוסף של לקוח אידיאלי הוא לקוח שיש לו פוטנציאל להפוך ל - Reference. היזהרו מלקוחות מאוד גדולים ו"מבטיחים" הסיכוי שתסגרו עסקה ראשונה עם לקוח ענק הוא מאוד קטן, גם אם הם לכאורה מגלים עניין ומנהלים אתכם דיאלוג. ברוב המקרים תשקיעו בו הרבה משאבים (זמן וכסף) ולא יקרה הרבה. כדי להימנע מכך חפשו כל הזמן הוכחות מוצקות לכך שאתם מתקדמים לקראת עסקה. הערכה ריאלית של לוחות זמנים - כמה זמן ייקח לכם להגיע ליעדים ולהשיג תוצאות? רוב החברות מעריכות באופן אופטימי מדי את לוחות הזמנים להשגת יעדים. שיפור הדיוק בהערכת לוחות הזמנים מחייב הבנת תהליך ההכנה הנדרש מכם, זיהוי מדויק של תהליך הרכש של הלקוח ובהתאם ניסוח תהליך שיווק ומכירה נדרש. הדרך לשפר את הדיוק בהערכת לוחות זמנים לחדירה מבוססת על פרוק התהליכים לשלבים. ההכנה למשל תכלול את השלבים הבאים; היערכות, ביצוע מחקר שוק (איסוף וניתוח מידע), גיבוש תוכנית, התנעה ראשונית, בצוע תיקונים לאור הפידבק מהשוק והאצה. נסו להעריך מה כולל כל תהליך וכל שלב בתהליך וכמה זמן יארוך. ככל שתדעו לזהות כל תהליך בפירוט, ההערכה שלכם תהיה מדויקת יותר. כישלון מהיר זה טוב נסו להגיע מהר לתשובה לשאלה: האם השוק אליו אתם חודרים הוא נכון ומתאים לכם? האם הלקוח בו אתם משקיעים הוא נכון ומתאים לכם? נסחו קריטריונים ברורים מהו שוק ולקוח מתאים ומתי אינו מתאים. "חיתכו" מהר אם השוק או הלקוח אינו מתאים, כך תחסכו משאבים. ברוב המקרים, התסריט האופטימי שאתם רואים לנגד עיניכם לא יתממש. סין והודו, הודו וסין שווקים קשים, קשים מאוד לחדירה. חברות שלא הצליחו בשווקים קלים יותר לחדירה משום מה חושבות שתצלחנה בסין או בהודו. במציאות לא ראיתי את זה קורה. לקריאת תובנות בנושאים נוספים:

פוסט שלישי מתוך תשעה המבוסס על פעילות של 1,000 יצואנים ישראלים. מחקר שוק כללי הניתן לרכישה מהמדף אינו מספיק בעת החדירה עליכם לקבל חמש החלטות עיקריות: הפלח בו תתמקדו, המוצר שתמכרו, המחיר ותנאי התשלום שתדרשו, ערוץ ההפצה בו תשתמשו והתקשורת השיווקית שתפעילו. כל אחת מההחלטות מורכבת מלא מעט החלטות משנה. מחקר שוק, שבצע צד ג' משיקוליו, אף פעם לא יהיה ספציפי מספיק כך שיאפשר לכם לקבל החלטות "נכונות" עבור החברה שלכם. במקרה הטוב הוא יספק לכם הבנה כללית על השוק. כלל זה נכון לכל מידע משני שתאספו. לפני פניה אל לקוחות אספו מידע עליהם לפני פניה ללקוחות עליכם לאסוף מידע ולגבש לפחות היפוטזות לגבי חמשת הנושאים הבאים; מה הבעיה המדויקת שמכאיבה ללקוח? איך הוא פותר את הבעיה היום? מה התועלות העיקריות להן הוא מצפה מהספק? איפה הוא אוסף מידע לפני הרכישה ועל מי הוא סומך? איפה הוא מעדיף לרכוש מוצר כמו שלכם? התחילו באיסוף מידע ממקורות גלויים תהליך מכירה מתחיל בעבודת איסוף מידע מעמיקה על הלקוח. עליכם לקרא כל דבר שנכתב עליו או שאנשיו כתבו; האתר שלו, דו"חות פיננסיים של הלקוח, ראיונות של מנהלים שהתפרסמו במדיה, תוכן שיווקי שפרסמה החברה או מנהלים בה. עליכם לנתח את הנכסים הדיגיטליים של הלקוח ואת פעילותו ברשתות. בנוסף, בצעו Keyword Research שמאפשר להבין מה החיפושים השכיחים בתחום ולזהות תחומי עניין ובעיות. הצטרפו לקבוצות בלינקדאין ופורומים פעילים בענף ונסו לשוחח עם אנליסטים שמכסים את התחום ואת החברה הספציפית. לא ניתן לקבל החלטות עסקיות טובות ללא שימוש במקורות מידע אנושיים הנגישות הקלה כיום לדאטה גורמת לחברות לעסוק בעיקר ב'מודיעין שוק מוכוון דאטה', בעיקר מחקר אינטרנטי (פרסומי מתחרים, אתרי מידע, וובינרים, אתרי השוואת ספקים במודל חכמת המונים, מודיעין רשתות חברתיות וכיו"ב). לעתים המנהלים ישלימו את המידע הנדרש באמצעות רכישת מנויים אצל חברות מחקר, עיון בדו"חות אנליסטים זמינים ואיסוף מידע בתערוכות וכנסים. קבלת החלטות טובות חייבת להיות מבוססת על ניסיון אנושי שמביא עמו הבנת דקויות. שימוש במקורות אנושיים מבוסס על המקורות העיקריים הבאים: ראיונות עם עובדים ועובדים לשעבר בארגון הלקוח; ראיונות עם מנהלים שעבדו אצל מתחרים, שיספקו את הזווית הפנימית של מתחרים; ראיונות עם מנהלים שעובדים אצל לקוחות של המתחרים, שיספקו את נקודת המבט של הלקוח; ראיונות עם שותפים (טכנולוגיים/ עסקיים) או מפיצים של המתחרים. מפיץ ידע לספר על קשיים במכירת המוצר, מיצובו מול אחרים וכיו"ב. שותף טכנולוגי ידע לספר על הקרביים של הפתרון המתחרה. אין דבר כזה פגישה לא טובה עם גורמים בשוק היעד יש פער אדיר של מידע לטובת המתחרים שלכם, שכבר פעילים שנים ארוכות בשוק היעד. מכל פגישה עם גורם בשוק היעד ניתן ללמוד משהו חדש. מפיצים, לקוחות, קולגות, מומחים, עובדים של מתחרים, עובדים לשעבר של מתחרים וכיו"ב יודעים את כל מה שאתם לא יודעים ורוצים לדעת. לקריאת תובנות בנושאים נוספים:

פוסט ראשון מתוך תשעה המבוסס על פעילות של 1,000 יצואנים ישראלים. שיווק הוא מקצוע, שיווק בינלאומי הוא מקצוע בלא מעט חברות משמשים בתפקידי שיווק בינלאומי נושאי תפקיד שאינם בעלי כישורים מתאימים להוביל את קידום העסקים הבינלאומיים של החברה. חלקם לא מבינים ששיווק הוא מקצוע עם תשתית קונספטואלית ופרקטיקות מובהקות ושיש בשיווק "נכון ולא נכון". "שכל ישר" הוא תנאי הכרחי לקבלת החלטות טובות, אך לא מספיק. רוב החברות גם לא עושות מאמץ לשפר את היכולות המקצועיות של אנשי השיווק ע"י הכשרה ולימוד שיטתי מעמיתים. שיווק, מכירות ופיתוח עסקי הם מקצועות שונים בכל חברה ישנם תפקידי שיווק ותפקידי מכירות. אלו מקצועות שונים ומשלימים. כל אחד מהמקצועות מתאים לאנשים בעלי כישורים ומבנה אישיות שונה. לעתים אין ברירה, בעיקר בחברות קטנות, ונושא תפקיד אחד מבצע גם תפקידי שיווק וגם מכירות, אך עדיין אלו משימות שונות. בלא מעט חברות הגדרות התפקיד והמשימות לא ברורות. לעתים יש הגיון להקים גם פונקצית פיתוח עסקי. בכל מקרה צריך לדעת שפיתוח עסקי אינה פעילות זהה למכירות. שיווק דיגיטלי הוא מקצוע ובתוכו יש מגוון מיומנויות אי אפשר להיות משווק בינלאומי כיום ללא פעילות דיגיטלית מקצועית. גם אם אתם פועלים בתעשייה מסורתית ובשוק שמרני, הלקוחות שלכם אוספים מידע באינטרנט. הם תמיד יחפשו עליכם מידע באינטרנט ועל פיו יגבשו דעה. זה יקרה גם כאשר הם מחפשים פתרון לבעיה המעסיקה אותם וגם לאחר שפניתם אליהם אתם באופן יזום. אתר מעודכן טכנולוגית ותוכן שיווקי ברמה גבוהה הם תנאים הכרחיים להצלחה לכל חברה. מגוון ההתמחויות בתוך שיווק דיגיטלי הוא גדול. רכשו יכולות באותן מיומנויות דיגיטליות שהן קריטיות עבורכם דרך גיוס עובדים מתאימים או שימוש במומחים חיצוניים. שיווק הוא מקצוע שדורש לעיתים לקבל החלטות שנוגדות את האינטואיציה אינטואיציה היא יכולת מופשטת שמנהלים נוטים להסתמך עליה יותר מדי. כאשר אין לכם ידע וניסיון בקונטקסט הנדרש (שוק, תרבות, תחום עיסוק, מוצר) רוב הסיכויים שהאינטואיציה שלכם תוביל אתכם להחלטות מוטעות. אציג כמה תובנות אינטואיטיביות שכיחות ומוטעות שנראות הגיוניות: אם המוצר עונה על הצרכים של הלקוח הישראלי קרוב לוודאי שיענה על צרכי הלקוחות בשוק היעד. שוק גדול עדיף על שוק קטן כי יש בו יותר הזדמנויות. אם הצלחנו בגרמניה, אין שום סיבה שלא נצליח בצרפת או אנגליה. אם לקח לנו חצי שנה לסגור עסקה בארה"ב, גם בגרמניה, סין, הודו...ייקח פרק זמן דומה. הדרך היחידה להימנע מטעויות היא לקבל החלטות רק על בסיס מידע רלבנטי לשוק הספציפי. לפני כל החלטה משמעותית אספו מידע בשוק היעד. חדירה מוצלחת לשוק חדש כרוכה בפיצוח נוסחה מרובת משתנים חדירה לשוק חדש היא משימה לא פשוטה. פער הידע והניסיון בין היצואן היושב בישראל ובין המתחרים הפעילים בשוק היעד הוא גדול. כדי להצליח בחדירה נדרש איסוף מידע שיטתי בסדרה ארוכה של משתנים (העיקריים: צרכי הלקוחות, הצעות המתחרים ואופן פעילותם וערוצי ההפצה). רק כך יכול היצואן לקבל החלטות נכונות, למצוא את המקום המתאים עבורו בשוק היעד ואת מתכונת הפעילות המדויקת. אין קיצורי דרך ואין פתרונות קסם, זהו מאמץ מתמשך. חדירה לשוק זר אינה שחזור הפעילות בשוק המקומי עם התאמות קלות בעת חדירה לשוק חדש הנטייה הטבעית של חברות היא להסתמך על הניסיון שצברו בשוק המקומי ובשווקים אחרים בו הן פועלות. מכיוון שקיימים הבדלים בין שווקים, הניסיון משווקים אחרים עלול להטעות ולהוביל לקבלת החלטות לא טובות. בתחילת הדרך מסקנות משוק אחר יכולות להיות לכל היותר היפוטזה שדורשת תיקוף. אי אפשר להיות "חצי בהריון" חברות שפונות לאפיק הבינלאומי חייבות להיות מחויבות 100% למהלך. לא תגיעו להישגים, אם לא תקצו משאבי כוח אדם וכסף. חדירה לשוק זר עולה לא מעט ודורשת תשומת לב ניהולית. לקריאת תובנות בנושאים נוספים:

פוסט תשיעי ואחרון המבוסס על פעילות של 1,000 יצואנים ישראלים. 75% מהלקוחות ב-B2B מעדיפים לתקשר ולרכוש און ליין הקורונה דחפה את הקונים ב – B2B לדיגיטל. מה שהתחיל כתגובה לחסמים שיצרה הקורונה הופך לשגרה. לקוחות רוכשים בלי פגישה פנים אל פנים, מצגת ופיתוח מערכות יחסים. הדבר נכון לתוכנה ולחומרה, למוצרים פשוטים ומורכבים, להיקפי עסקה נמוכים, בינוניים וגבוהים, לעסקאות ראשונות ועסקאות חוזרות. סקר של מקינזי קובע שמגמה זו היא חד משמעית, גם אם יש הבדלים מסוימים בין שווקים גיאוגרפיים, סקטורים וסוג עסקאות. מודל העבודה עם מפיצים השתנה עבודה עם מפיצים היתה פעם האופציה הראשונה של כל יצואן. אם בחרת מפיצים מתאימים (לא טריוויאלי) וניהלת את מערכת היחסים איתם נכון (ממש לא טריוויאלי) הגעת לתוצאות יפות עם משאבים סבירים. המפיץ רכש מהיצואן הישראלי ומכר את מוצרי היצואן ללקוחות באמצעות אנשי מכירות שטח שהפעיל. בתסריט החיובי גם המפיץ וגם היצואן הרוויחו לשביעות רצונם. במציאות, במקרים רבים, העבודה עם מפיצים היא מתסכלת. רוב החברות לא מרוצות מביצועי המפיצים ורוב המפיצים לא מרוצים מהספקים. מודל העבודה עם מפיצים החל לעבור שינויים משמעותיים לפני כחמש עשרה שנים בארה"ב עם ההזדמנויות שהאינטרנט יצר. חלק מהחברות עברו למכירה ישירה דרך האינטרנט כתחליף למפיצים, חלק הפעילו מודל מכירה ישירה במקביל למפיצים, חלק ייצרו לידים בעצמם והעבירו אותם למפיצים וחלק הפעילו במקביל יותר ממודל אחד. האיצו את הטרנספורמציה הדיגיטלית של החברה שלכם מגיפת הקורונה האיצה תהליכים של אימוץ דרכי פעולה דיגיטליות גם בענפים שמרנים. השקיעו מאמץ בשידרוג והתאמת הנכסים הדיגיטליים שלכם – אתר, תוכן שיווקי, אמצעי המחשה של המוצר וכיו"ב. הטמיעו או שפרו יכולות ה – Marketing Automation שלכם. האיצו אימוץ טכנולוגיות חדשות במערך השיווק והמכירות טכנולוגיה הפכה להיות גורם מפתח להצלחה של מערכי שיווק ומכירות. האיצו שימוש בטכנולוגיות כמו: CRM לניהול הקשר עם לקוחות, Sales Enablement לאופטימיזציה של פעילות און ליין, פלטפורמת וידאו כמו זום, כלים לשיפור פרודוקטיביות העבודה כמוGong.io , כלים למעקב אחרי ההתנהגות הדיגיטלית של לקוחות, כלי Microlearning להעברת ידע, כלי ויזואליציה להדגמה של מוצרים, וכלי חתימה דיגיטלית. בידקו אפשרות להקמת מערך Inside Sales אנשי מכירות במשרד בישראל יחד עם פעילות און ליין יכולים להחליף חלקית או באופן מלא מפיצים ואנשי מכירות שטח. הלקוחות מוכנים לרכוש מהם. הקמת מערך של Inside Sales דורש התאמה לסיטואציה הספציפית של החברה. הוא אינו קל, דורש מחויבות ניהולית וכספית ולוקח חודשים רבים עד שמגיעים לאפקטיביות. כאשר הוא מצליח החברה עומד לרשות החברה מנוע צמיחה משמעותי הניתן לשכפול והגדלה שלא תלוי במפיצים או תלוי פחות במפיצים. המודל העסקי יכול להיות היתרון שלכם הלקוח חושש לרכוש מוצר מספק ישראלי, שאינו מוכר לו מספיק, במיוחד בעסקה ראשונה. הקורונה גרמה לכך שהמודל המסורתי בו הלקוח נפגש פנים אל פנים עם איש מכירות, לעתים מספר פעמים, קיבל הדגמה, נוצר אמון, נבנו מערכות יחסים ואז בוצעה רכישה לא בהכרח ניתן לביצוע או מועדף. כך, הספק חייב לקחת על עצמו יותר סיכון ולהפחית למינימום את הסיכון של הלקוח יצואנים נדרשים להוציא לפועל מודלים שלא דורשים מהלקוח לשלם סכום גדול לפני שהתנסה והשתכנע שהמוצר אכן מביא לו תועלת. מודלים שנעשו יותר שכיחים כמו; גרסת פרימיום (תוכנה) או ניסיון בחינם (חומרה), אפשרויות החזרה (חומרה), השכרה / ליסנסינג (תוכנה / חומרה), תשלום רק על פי עמידה ביעדים (תוכנה / חומרה) וכיו"ב. לקריאת תובנות בנושאים נוספים:

פוסט חמישי מתוך תשעה המבוסס על פעילות של 1,000 יצואנים ישראלים. בתחילת הדרך חפשו כל הזדמנות למכור ישירות ללקוחות בשוק היעד בתחילת הדרך, במיוחד במוצרים מורכבים, רק לכם יש את התשוקה ואת הידע המוצרי לסגור עסקה עם לקוח זר. בהחלט ניתן להיעזר בגורמים בעלי ידע לוקלי וקשרים כדי לפתוח דלתות ולהבין את השוק, אך המכירה חייבת להתבצע על ידיכם. מינוי גורמי ביניים וציפייה שהם ייצרו צמיחה כמעט תמיד אינה מתממשת. גם אם תכשלו, תלמדו מכך הרבה לטובת ההצלחה העתידית. הרבו בפניה ישירה ללקוחות ישנם שלושה ערוצים לפניה ללקוחות מרחוק ובאופן ישיר – מיילים, טלפון ולינקדאין. שכללו את יכולותיכם ליצור עניין אצל לקוחות פוטנציאליים תוך שימוש בשלושת הערוצים בהתאם לסוג הלקוחות וסוג המוצר. התמקדו בלקוחות הנכונים בשוק היעד אחרי בנית המוצר המתאים, בחירת הלקוחות בשוק ההחלטה החשובה ביותר בשיווק. בחירת הלקוחות אינה רק סימון שוק יעד גיאוגרפי בו תפעלו, אלא הרבה יותר מזה – סימון פלח/ורטיקל ספציפי בתוך שוק היעד הגיאוגרפי, סימון סוג לקוחות ספציפי (תת פלח בתוך פלח) וסימון נושא/י התפקיד הרלבנטים בתוך ארגון הלקוח. לא מעט חברות עדין פועלות ללא מיקוד בגישת Spray and Pray עם תקווה שמשהו יתפוס. הנושאים שחשובים למקבלי ההחלטה בעולם ה-B2B חברות שמכירות את נקודת המבט של הלקוחות מצליחות יותר. מהסתכלות רוחבית למקבלי ההחלטה בעולם ה – B2B חשובים הנושאים הבאים: • מה התועלות שתספקו? איזה בעיות תפתרו? בשפה פשוטה ובהירה שמובנת לאדם הלא טכנולוגי • איך זה עובד באמת? ממשקים, אינטגרציה, איזה עלויות נוספות נדרשות כדי להפעיל את המוצר • שיקולי ROI • מה העלויות העקיפות של הפתרון? Total cost of ownership – חומרה, תחזוקה, הכשרת כ"א, גיוס כ"א יעודי וכיו"ב • מה האופציות להרחבה, שדרוג, Scalability? • אילו התקנות קיימות כבר יש לכם? עוד נושאים שחשובים למקבלי ההחלטה בעולם ה-B2B מנקודת מבט מעט שונה, שני נושאים מניעים את הלקוח. הראשון; Fear, החשש לעשות טעות בבחירת הספק והנזקים הכלכליים לחברה והתדמיתיים למקבל ההחלטה המתלווים אליה. השני; Greed, הרצון להרוויח מהר ובקלות עד כמה שאפשר. תמיד זכרו מקבל ההחלטה האופייני הוא שמרן, שונא סיכון, וסקפטי. לא קל לשנע אותו לבחור בספק קטן ולא מוכר מארץ רחוקה. תיקוף מוקדם: Qualify Early, Qualify Often אתם נכנסים לזירה שאתם לא מכירים אותה ולכן, Qualify Early. כי ע"י תיקוף בשלבים מוקדמים של הפעילות תימנעו מהשקעת משאבים לחינם בשוק לא מתאים ולקוחות לא מתאימים. חפשו מתחילת החדירה הוכחות לכך שאתם מספקים ערך מהותי ללקוחות בשוק היעד. אחר כך חפשו הוכחות לכך ששיטת החדירה בה בחרתם מתאימה. אתם פועלים בזירה דינמית ולכן Qualify Often. כי ע"י תיקוף לעתים קרובות תזהו מוקדם שינוי בנסיבות עסקיות ותמנעו מהסתמכות על הנחות שאינן תקפות כבר. חדירה מוצלחת לשוק יעד היא תהליך הכולל החלטות רבות, שכולן קריטיות להצלחה. סמנו את כל ההחלטות שלכם ובדקו את תקפות ההנחות עליהן מבוססות ההחלטות. יש מקרים בהם החלטה אחת, המבוססת על הנחה לא תקפה, יכולה להכשיל את החדירה. יש רק דרך אחת לתקף, פגישות עם לקוחות, מומחים וערוצי הפצה. לא במטרה למכור אלא כדי לתקף. אל תחששו לבקש עזרה מגורמים חיצוניים שאינם מכירים אתכם הגורם יכול להיות בכיר בענף, יועץ, יצרן של מוצר משלים או אף משקיע בתחום שלא השקיע בכם וכיו”ב. הפניה עצמה לא דורשת מאמץ רב, במקרה הגרוע לא תקבלו תשובה או תקבלו תשובה שלילית, אבל התועלת יכולה להיות עצומה. להלן מספר כללים: קרוב לוודאי שהוא מעולם לא שמע עליכם, לכן נסו להגיע אליו דרך מישהו שמכיר אתכם ואותו. פניה “קרה” (מייל, טלפון, הודעה, לינקדאין) היא תמיד פחות אפקטיבית. אספו מידע על הגורם, נסו להבין מה מעניין אותו. כתבו את בקשתכם בקיצור נמרץ. הפניה הקצרה, לרוב במייל, אמורה להכיל את כל המידע הנדרש שיאפשר למי שפניתם לקבל החלטה בקלות. בקשו משהו אחד וספציפי (האם אתה יכול להציג אותי בפני ...). כתבו את הבקשה בפורמט שמאפשר לו, ללא מאמץ, להעביר את הבקשה הלאה. נסו לנסוך בו בטחון שאין סיכון עבורו אם ימלא את בקשתכם, אלא להפך. למשל ע”י ציון הישגי עבר שלכם, מכנה משותף איתו (למשל: שניכם בוגרי אותה אוניברסיטה) וכיו”ב. הסבירו בקיצור מה יצא לו מלעזור לכם ואל תהססו גם להציע תשלום. כבר בפגישה ראשונה עם לקוח פוטנציאלי עליכם לספק לו ערך אחד האתגרים הגדולים בעולם ה-B2B, בעת התחלת מכירות בשוק חדש, הוא להשיג פגישות ראשונות עם לקוחות ובעקבותיהן לייצר פגישת המשך עד לסגירת עסקה. האתגר המקצועי הגדול הוא להגיע לפגישה כאשר בידינו כבר מידע על הבעיות שמטרידות את הלקוח ולשאוף לספק לו ערך כבר בפגישה הראשונה. כך הפגישה תעסוק בבעיות של הלקוח ולא בשאלות שלכם לצורך לימוד הלקוח ובעיותיו ובהצגת המוצר. כך הלקוח לא ירגיש שבזבזתם את זמנו ויהיה מוכן לפגישה נוספת. סיפוק ערך בפגישה ראשונה דורש עבודת הכנה מקצועית ומתוחכמת. הוכיחו ללקוחות פוטנציאלים שהסיכון בבחירה בכם הוא נמוך רוב היצואנים בבואם לשכנע לקוח לרכוש מתמקדים בהדגשת יתרונותיהם ומתעלמים מחששות הלקוחות. רכישה של מוצר מחברה לא ידועה (ישראלית!) נתפסת בעיני הלקוח כבעלת סיכון בהיבטים הבאים; פונקציונאלי (לא יעבוד כמובטח), פיננסי (נשלם הרבה ללא הצדקה, תהיינה עלויות עקיפות לא צפויות) ומוניטין מקצועי אישי (הארגון בחר בפתרון בהשפעתי והכישלון יפגע במוניטין המקצועי שלי). עליכם להסביר ללקוח מדוע הבחירה בכם אינה מסוכנת עבורו. השקיעו בפיתוח כלים שיפחיתו את תפיסת הסיכון של הלקוח. השיגו המלצה של גורם בעל מעמד בשוק, הסכימו לתקופת ניסיון, אך תמיד עם מדדי הצלחה ברורים מראש, נסו להשיג עסקה קטנה שתוכיח את היכולות שלכם, הסכימו לתנאי עסקה שמפחיתים סיכון (תשלום בשלבים) וכיו"ב. התמקדו בבנייה וחיזוק ה-Trust של הלקוחות בכם בעת החדירה והתחלת הפעילות בשוק חדש יש לכם רק שני נכסים (לעומת חסרונות רבים), המוצר שלכם והצוות שלכם. לקוחות יבחרו בכם אם ירחשו לכם אמון. המוצר הקיים וצורת העבודה של הצוות הם המשאבים שעומדים לרשותכם לבניית אמון. בכל התלבטות שיש לכם לגבי צעד כלשהו מול הלקוחות, בחרו בפעולה שתחזק את אמון הלקוח בכם (גם אם זה כרוך בדחיית או אובדן עסקה). העדיפו טיפול מושלם בלקוחות הראשונים על פני השגת עוד לקוחות מיד לאחר השגת הלקוחות הראשונים, המאמץ ברוב החברות מוקדש להשגת לקוחות חדשים נוספים ולא לחיזוק והעמקת הקשר עם לקוחות קיימים. זו טעות. השקיעו קודם כל מאמץ בלקוחות הראשונים שרכשתם, הפכו אותם בכל מחיר ללקוחות מרוצים, נאמנים וממליצים. פעילות שיטתית להגברת שביעות הרצון של הלקוחות הראשונים נותנת רוח גבית חזקה למאמץ המכירות. מספר גדל והולך של לקוחות מרוצים וממליצים הוא המשתנה המשפיע ביותר על צמיחה. השיגו Reference Customer כמה שיותר מהר השגת Reference Customer, היא הצעד השיווקי שיתרום יותר מכל לחדירה מהירה ומוצלחת. Reference Customer הוא לקוח בעל מוניטין בשוק שמוכן להמליץ עליכם. ככל שהמוצר שלכם משמעותי יותר עבור הלקוח (עלות גבוהה, קריטי לפעילותו) החשיבות של השגת Reference Customer עולה. אם אתם סטרט-אפ צעיר או חברה ותיקה, אך לא מוכרת בשוק יעד, העובדה שהמוצר שלכם בשימוש של Reference Customer הממליץ עליכם, תפיג חששות ותספק ביטחון ללקוחות הבאים. המסרים שתעבירו ישכנעו יותר ופעילות ה - PR במדיה תהיה אפקטיבית יותר אם יקבלו אישור מ - Reference Customers. השגת ה - Reference Customer היא משימה שלכם ולא של מפיץ. כמובן שניתן להיעזר במפיץ לצורך פתיחת דלתות, השגת מידע, השגת Credibility בעיני לקוח וכיו"ב, אך זו תמיד משימה שאתם מובילים אותה. לאורך הדרך נסו לזהות גורמים מעכבים וגורמים המאיצים את הפעילות גורמים שמעכבים את ההתקדמות שלכם יכולים להיות: הלקוח לא ממש הבין את התועלות של הפתרון שלכם או מדוע להעדיף אתכם על פני הסטאטוס קוו; המיצוב שלכם לא בהיר; ללקוח לא ברור איך מתקדמים אתכם לעסקה; המפיץ שבחרתם לא מחויב או לא מקצועי מספיק; איש המכירות מעדיף למכור את הקיים ולא החדש וכיו"ב. זכרו המחיר שקבעתם, גם אם הוא גבוה, כמעט אף פעם אינו הגורם המעכב! גורמים מאיצים הם אמצעים שדוחפים את הלקוח לשלב הבא בתהליך הרכישה כמו: דאטה משכנע, תוכן שיווקי ברמה מקצועית גבוהה, דמו מרשים, חווית לקוח וכיו"ב. ככל שתזהו מוקדם יותר גורמים מעכבים וגורמים מאיצים ותפעלו בהתאם, אפקטיביות הפעילות תשתפר. הסטאטוס קוו הוא המתחרה הקשה ביותר הסטאטוס קוו, אינו רק המתחרה הקשה ביותר, אלא גם המתחרה שאתם יודעים עליו הרבה פחות מאשר על המתחרים האחרים. המצב הטבעי למקבלי ההחלטות הוא להמשיך בשגרה ולא לבחור בספק ישראלי לא מוכר. מעבר לספק ולמוצר חדשים כמעט תמיד נתפס כמסוכן יותר משמירה על הקיים. לעתים קרובות גם אם יזהו ערך עדיף ברור בפתרון ובמעבר לספק חדש, ימשיכו עם הקיים. התייחסו לסטאטוס קוו כמתחרה, לימדו לעומק את המשמעויות שלו עבור הלקוח (יתרונות וחסרונות) והראו ללקוח את ההפסד הכלכלי הכרוך בו. חפשו דרכים להגדלת הערך הכספי המתקבל מהלקוחות אתם פועלים כבר בשוק היעד, השקעתם רבות בפיתוח מוצר והחדרתו לשוק. רוב החברות מסתפקות בכך ולא משקיעות מאמץ במציאת דרכים ל – Crosselling או Upselling. לקריאת תובנות בנושאים נוספים: